בשנת 2026, חברה פיננסית בטייוואן אישרה עסקאות בפקס
לא בגלל נוסטלגיה. בגלל שביום חמישי, 12 בנובמבר, המייל של מיקרוסופט פשוט הפסיק לעבוד, ולא חזר במשך יותר מיממה.
לפי הסיכום של דה ראנדאון, הדיווחים על תקלות באאוטלוק בארה"ב הגיעו לשיא של כ-130 אלף ביום חמישי. סוכנויות ממשלתיות, חברות תעופה וגופים פיננסיים דיווחו על שיבושים. ואותה חברה טייוואנית שלפה מהמחסן מכונה שהרבה עובדים צעירים מכירים רק מסרטים.
אבל הפקס הוא רק הפרט המצחיק. הפרט המדאיג נמצא בשורה אחרת באותה רשימה: גם קופיילוט, העוזר החכם של מיקרוסופט, נפל. ואיתו נפלו גם הממשקים שמחברים את הצ'אטבוטים של OpenAI ואנתרופיק לתיבות הדואר וליומנים של הלקוחות.
כלומר, ביום שבו כולם היו צריכים עזרה, גם העוזר נשאר בבית.
מה בדיוק נשבר שם?
הסיפור התחיל קטן. ב-9:45 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי, משתמשים בצפון אמריקה התחילו להתלונן על טימס. שעה וחצי אחר כך נפתחה תקלה רשמית בשירות המייל, אקסצ'יינג' אונליין. ב-13:07 מיקרוסופט כבר הודתה שמשתמשים בכל אזור בעולם עלולים להיפגע. את ציר הזמן המלא כדאי לקרוא כמו יומן של סרט אסונות.
הרשימה של השירותים שנפגעו הלכה והתארכה במהלך היום: פלאנר, אינטיון (הכלי שבו מנהלי מערכות שולטים במחשבים של החברה), דיפנדר, הכלי שסורק מיילים מזיקים, פאוור בי-איי, ואפילו המחשבים הווירטואליים שעובדים רבים מתחברים אליהם מהבית. מיקרוסופט פרסמה עדכון אחרי עדכון. ההסבר השתנה כמעט בכל אחד מהם.
קודם זה היה "עומס חריג". אחר כך שרתים שנכשלו בבדיקות תקינות. אחר כך תהליך מרכזי שקרס מעומס. בשבע בערב קרה הרגע הכי מתסכל: שרתים שכבר הוחזרו לפעולה קרסו שוב ברגע שהתנועה חזרה אליהם.
רק ב-2:24 לפנות בוקר של יום שישי תיקון לרכיב שאחראי על אימות משתמשים וניתוב התנועה התחיל לייצב את המערכת. מיקרוסופט סימנה את התקלה כפתורה רק ב-23:17 ביום שישי. בסך הכל, כשלושים שעות.
מערכת השמירה הרגה את המערכת
ההסבר שמיקרוסופט נתנה בסוף, שעדיין מוגדר כראשוני עד שיפורסם הדוח המלא, מזכיר תסריט של קומדיה שחורה. לפי הניתוח של דה טייפ, תקלה שנוצרה בשדרוג רשת מוקדם יותר ישבה רדומה, ושינוי רשת שגרתי העיר אותה. ואז נכנסו לפעולה בדיקות התקינות, המנגנון שתפקידו לזהות שרת חולה ולהוציא אותו מהמשחק.
הבדיקות האלה התחילו להוציא שרתים בריאים. השרתים שנשארו קיבלו את כל העומס וקרסו. ואז הבדיקות הוציאו גם אותם.
תחשבו על זה רגע. המנגנון שנבנה כדי להגן על המערכת הוא זה שהפיל אותה. אין כאן האקר רוסי, אין כאן מחסור בשרתים. יש כאן שינוי קטן ושגרתי, ומערכת אוטומטית שהגיבה עליו בדיוק כמו שתוכנתה להגיב.
"לא קשור לסוכני בינה מלאכותית"
בשלב מסוים מיקרוסופט מצאה לנכון להבהיר במפורש, לפי טק קראנץ', שהתקלה "לא קשורה לסייבר או לבינה מלאכותית וסוכנים".
מעניין שהם הרגישו צורך להגיד את זה. כנראה שמישהו שם כבר שמע את השאלה. וזו שאלה הגיונית: כשסוכנים אוטומטיים מקבלים גישה לכל תיבות הדואר של הארגון, הדבר הראשון שאנשים חושדים בו כשהכל קורס הוא הסוכנים.
אבל אני חושב שההבהרה הזו מפספסת את העיקר. השאלה היא לא אם הבינה המלאכותית הפילה את מיקרוסופט. השאלה היא מה קורה לבינה המלאכותית כשמיקרוסופט נופלת.
והתשובה התבררה ביום חמישי: היא נעלמת. קופיילוט בטימס לא יכול היה לענות על שאלות שדורשות גישה למייל או ליומן. וזה בדיוק מה שהוא אמור לעשות. עוזר שלא רואה את המייל שלך ואת היומן שלך הוא בעצם צ'אטבוט כללי עם לוגו יפה.
מי שעומד בראש התחום הזה במיקרוסופט הוא צ'ארלס למאנה, סגן נשיא בכיר לקופיילוט, סוכנים ופלטפורמה. הוא זה שפרסם ביום שישי את ההודעה על "התקדמות מעודדת בהתאוששות". יש משהו סמלי בכך שהאיש שאחראי על הסוכנים הוא גם זה שהיה צריך להסביר למה המייל לא עובד.
הסוכנים של כולם תלויים באותו שרת
הנקודה שהכי מטרידה אותי היא דווקא זו שמופיעה בשורה אחת בדה ראנדאון: OpenAI ואנתרופיק דיווחו שהמחברים שלהן לשירותי מיקרוסופט 365 הפסיקו לעבוד.
שתי החברות האלה מוכרות לעסקים חזון של סוכנים שעובדים בשבילכם. קוראים את המייל, מסכמים פגישות, מתאמים ביומן, שולחים תזכורות. החזון הזה מניח בשקט שהתשתית שמתחת תמיד שם. ביום חמישי היא לא הייתה.
אז הסוכן החכם ביותר בעולם עמד מול דלת נעולה בדיוק כמו העובד שלא הצליח לפתוח את אאוטלוק. ההבדל היחיד: העובד ידע להרים טלפון.
כבר כתבתי כאן על ג'מיני שקיבל כתובת מייל ויומן משלו בחברה. ככל שהסוכנים האלה הופכים ל"עובדים", כך הם יורשים גם את הבעיה הכי בסיסית של עובד במשרד: בלי מייל, אין עבודה.
43 דקות בחודש, ואף אחד לא מפוצה
כאן מגיע החלק שגורם לכל מנהל כספים לגרד בראש. לפי דה טייפ, מיקרוסופט מתחייבת לזמינות של 99.9% בחודש לאאוטלוק, טימס ושרפוינט. בחודש של 30 יום זה מאפשר כ-43 דקות של השבתה. התקלה הזו נמשכה פי ארבעים בערך.
והפיצוי? אם הזמינות יורדת מתחת ל-99.9%, הלקוח מקבל זיכוי של 25% על השירות שנפגע. מתחת ל-99%, חצי. אבל הזיכוי לא מגיע לבד: מנהל המערכת צריך להגיש בקשה עד סוף החודש הבא. וזה הפיצוי היחיד שהחוזה מאפשר.
הערכה אחת, של קבוצת אנדרסון לכלכלה, דיברה על כשבעה מיליארד דולר באובדן תפוקה. דה טייפ מדגיש שזו הערכה בודדת שלא נבדקה. מיקרוסופט עצמה לא פרסמה כמה משתמשים נפגעו.
ושוק ההון? המניה של מיקרוסופט נסגרה ביום חמישי בעלייה קטנה, וביום שישי כמעט לא זזה. המשקיעים פשוט משכו בכתפיים.
ואולי הם צודקים. אין לאן לברוח. מי שבנה את כל הארגון שלו על מיקרוסופט, כולל השכבה החדשה של הסוכנים, לא יעבור לספק אחר בגלל יום וחצי רע. זו כבר הפעם השנייה השנה: בינואר הייתה תקלה של כעשר שעות בצפון אמריקה, ובספטמבר שירותי הענן של מיקרוסופט קרסו לכמה ימים בגלל בעיית הגדרות באימות משתמשים.
אז מה עושים עם זה?
אני לא חושב שהמסקנה היא לזרוק את קופיילוט ולחזור לעבוד עם עט ונייר. אבל יש כאן לקח שכל מנהל שמכניס עכשיו סוכנים לארגון צריך לשמוע.
כל סוכן שאתם מוסיפים הוא עוד חוליה בשרשרת שתלויה באותו ספק. ככל שהסוכן יודע לעשות יותר, כך הוא נוגע ביותר מערכות, וכך הנפילה שלו כואבת יותר. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר לא מזמן שצריך להתייחס למודל כאילו כבר פרצו אותו. אולי הגיע הזמן להוסיף לזה כלל נוסף: תתייחסו לענן כאילו הוא כבר נפל.
כלומר, תשאלו את עצמכם מה קורה ביום שבו המייל, היומן והעוזר החכם נעלמים ביחד. מי יודע מה לעשות? איפה כתובה רשימת הלקוחות? מי יכול להתקשר למי?
בטייוואן מישהו ידע את התשובה. הוא פשוט לא חשב שבשנת 2026 היא תהיה מכונת פקס.
התוכן עניין אתכם? שתפו, הגיבו וקראו עוד על
צרו דיון בנושא