צ'אט-ג'יפיטי קיבל ארנק. יונייטד סגרה לו את הדלת

יום חמישי: חברת התעופה נועלת את הדלת. יום שישי: OpenAI מחלקת מפתחות

ביום חמישי, 12 בנובמבר, הודיעה יונייטד איירליינס שהיא מגבילה סוכני בינה מלאכותית שמזמינים טיסות ומנהלים הזמנות בשם הלקוחות. הנימוק: סיכוני סייבר, ותקנות פדרליות שדורשות שבן אדם יבצע את הצ'ק-אין.

יום אחד אחר כך, OpenAI השיקה את ארנק צ'אט-ג'יפיטי. כרטיס אשראי שמחובר ישירות לסוכנים של צ'אט-ג'יפיטי, כדי שיוכלו לבחור מוצר, למלא את העגלה ולשלם. בשבילכם.

שתי ההודעות האלה נראות כמו שתי ידיעות נפרדות. הן לא. זה אותו קרב בדיוק, ושני הצדדים פתחו בו באותו שבוע.

מה בדיוק קיבלתם?

קצת רקע. לא מזמן OpenAI השיקה את ה"דוטס" (נקודות, בתרגום חופשי): סוכנים אישיים שפועלים כל הזמן, עם מחשב ודפדפן משלהם בענן, שעובדים לקראת מטרה שהגדרתם בלי שתצטרכו לכתוב להם פרומפט חדש בכל פעם. החוליה שהייתה חסרה להם היא היכולת לשלם. עכשיו היא קיימת.

לפי הדיווח בטק קראנץ', ככה זה עובד: מוסיפים פעם אחת כרטיס ויזה, מאסטרקארד או אמריקן אקספרס לארנק. מבקשים מהסוכן לקנות משהו. הוא מוצא את המוצר, מכין את ההזמנה, ומציג לכם את הפריטים, הסכום והכרטיס שבו ישלם. אתם מאשרים בזיהוי פנים או בטביעת אצבע, והקנייה יוצאת לדרך.

הסוכן לא רואה את מספר הכרטיס, וגם החנות לא. התשלום עובר דרך "טוקן", מספר חלופי שמייצג את הכרטיס בלי לחשוף אותו. החנות מקבלת רק את מה שהיא צריכה כדי לשלוח את החבילה: כתובת ופרטי קשר. נקודות ההטבה של הכרטיס ממשיכות להצטבר, ואפשר לבטל עסקה בדיוק כמו בכל קנייה אחרת.

בינתיים זה פתוח רק למנויי פרו בארה"ב, מגיל 18 ומעלה, עם כרטיס אמריקאי. והמנוי הזה לא זול: תוכניות הפרו מתחילות ב-100 דולר בחודש ומגיעות ל-500.

החלק המעניין עוד לא הגיע

OpenAI מציגה את ההשקה הנוכחית כניסוי. בהמשך היא מתכננת להוסיף מגבלות הוצאה ושליטה לפי קטגוריות וזמנים. כלומר, תוכלו לאשר מראש סוגים מסוימים של קניות, והסוכן יקנה לבד בלי לבקש רשות כל פעם.

וזה הרגע שבו זה מפסיק להיות "קנייה עם עוזר" והופך למשהו אחר לגמרי. תחשבו על זה רגע: סוכן שמזמין לכם נייר טואלט כשנגמר, מחדש מנוי, קונה מתנה ליום הולדת שהוא ראה ביומן. בלי שתיגעו בטלפון.

נוח? מאוד. אבל זה גם בדיוק התרחיש שגורם למנהלי אבטחה בחברות התעופה להזיע.

למה יונייטד מפחדת?

ההודעה של יונייטד ישירה. לפי החברה, "שיתוף פרטי החשבון עם עוזרי בינה מלאכותית אישיים של צד שלישי עלול לחשוף מידע רגיש", והפעולות של הכלים האלה "עלולות להוביל לרכישות לא מכוונות, לשינויים בחשבון או לשימוש בנקודות הנוסע המתמיד".

יש גם טיעון רגולטורי. תקנות התעופה בארה"ב דורשות שהנוסע עצמו יבצע את הצ'ק-אין ויאשר שאין בכבודה שלו חומרים אסורים, כולל חומרי נפץ. סוכן לא יכול לחתום על זה במקומכם.

יונייטד לא חוסמת הכול. לפי אתר איי-איי ניוז, עוזרים חכמים עדיין יכולים להציג טיסות של החברה, ואתרי השוואה כמו קאיאק וגוגל פלייטס ממשיכים לעבוד. מה שנחסם הוא הרגע שבו סוכן לא מורשה לוחץ על "קנה". אנליסט התעופה הנרי הרטוולדט הוסיף שיש כאן גם עניין של כסף: סוכנים מריצים המון חיפושים, וכל חיפוש עולה לחברה כסף.

וזה לא רק יונייטד. שבוע קודם לכן בנקים אמריקאיים, ובהם בנק אוף אמריקה, ביקשו מלקוחותיהם לא למסור את הסיסמה לעוזרי בינה מלאכותית. אמזון, הקמעונאית הגדולה בעולם, כבר חוסמת סוכנים חיצוניים ומפנה את הקונים לסוכן שלה, אלקסה.

ג'טבלו מסתכלת על זה אחרת

מרטי סנט ג'ורג', נשיא ג'טבלו, אמר בכנס בניו יורק שאם לקוחות באמת מעדיפים להזמין דרך סוכן, "אנחנו צריכים להבין איך לפגוש אותם איפה שהם נמצאים". אבל גם הוא שאל את השאלה שכל חברת תעופה שואלת: מי ישלם על זה? הוא השווה את הסוכנים לסוכנויות הנסיעות המקוונות, שגובות מחברות התעופה עמלה על כל כרטיס. בסוף, הוא מעריך, גם הסוכנים ירצו נתח.

וכאן, לדעתי, מסתתרת האמת. האבטחה היא סיבה אמיתית, אבל היא לא הסיבה היחידה. חברות התעופה בילו עשור שלם בניסיון להחזיר את הלקוחות מאתרי ההשוואה לאתר שלהן, שם הן מוכרות להם גם מושב מועדף, גם מזוודה וגם שדרוג. סוכן שקונה לבד מדלג על כל זה. הוא קונה את הכרטיס הזול ויוצא.

הארנק לא שווה הרבה אם החנות סגורה

OpenAI יודעת את זה. לכן, יחד עם הארנק, היא פרסמה מדריך לחנויות שרוצות לתמוך בקניות של סוכנים. והיא אומרת במפורש שהיא רוצה להוסיף עוד קמעונאים. טק קראנץ' מציינים בעדינות שזה לא יהיה פשוט, כשחלק מהחנויות כבר חוסמות סוכנים.

גם השאלה אם אנשים בכלל רוצים את זה עדיין פתוחה. כבר כתבנו כאן שדורדאש קיבלה מסוכנים רק כמה מאות הזמנות, ושכמעט אף אחד לא מזמין נסיעות באובר דרך סוכן. מנגד, מטא טוענת שלמוז, הסוכן שלה, יש יותר מעשרה מיליון משתמשים, ושקניות הן אחד השימושים המובילים בו.

וגוגל? היא הוסיפה ביום שישי את גוגל וולט לג'מיני, אבל בגרסה הפוכה לגמרי: לפי הבלוג של גוגל, ג'מיני יכול רק לקרוא את ההוצאות שלכם, לזהות מנויים שהתייקרו ולהציע תקציב לחגים. הוא לא יכול להזיז שקל. באותו יום, שתי החברות הגדולות בתחום קיבלו החלטות הפוכות לגבי השאלה הכי פשוטה: האם לתת לבינה מלאכותית לגעת בכסף שלכם.

לאן מכאן?

אני מעריך שבעוד שנה נסתכל על השבוע הזה כעל נקודת הפתיחה של מלחמה חדשה. לא בין OpenAI לגוגל, אלא בין הסוכנים לבין החנויות.

בצד אחד עומדות חברות בינה מלאכותית שרוצות להיות המקום שבו קונים הכול. מולן עומדים חברות תעופה, בנקים וקמעונאים שבנו את כל המודל העסקי שלהם על כך שאתם מגיעים אליהם, רואים את המבצעים שלהם וקונים עוד משהו בדרך.

הסוכן של OpenAI כבר יודע לשלם. השאלה היא כמה חנויות יסכימו לפתוח לו את הדלת.