דורדאש מוסרת שלושה מיליון משלוחים ביום. מסוכני הקניות הגיעו כמה מאות

שלושה מיליון משלוחים ביום, וכמה מאות מהסוכנים

בשיחת הרווחים של דורדאש, מנכ"ל החברה טוני שו נשאל מה קורה עם סוכני הבינה המלאכותית של אחרים, אלה שאמורים להזמין אוכל במקום המשתמש. התשובה שלו הייתה מספר: "כמה מאות הזמנות בסך הכול" מסוכנים חיצוניים כמו מיוז של מטא. לשם ההשוואה, דורדאש מוסרת בממוצע שלושה מיליון משלוחים ביום.

כמה מאות. מתוך שלושה מיליון. ביום.

שו ניסח את זה בעדינות: "אף פעם לא רוצים להילחם בכוח המשיכה. אבל גם לא רוצים להיות מנותקים מהמציאות". תרגום חופשי: אנחנו לא מפחדים, אבל נשמור את הדלת פתוחה. רוב הלקוחות, הוא אמר, ממשיכים להזמין דרך האפליקציה של דורדאש עצמה.

הסוכן של מטא פוגש את החומה של אמזון

יום קודם לכן, בשיחת הרווחים של אמזון, עלה אותו נושא מהכיוון ההפוך. אנדי ג'אסי, מנכ"ל אמזון, אמר למשקיעים לא לדאוג מכך שבוטים יישתלטו על החנות המקוונת. לפי פורצ'ן, הוא תיאר את סוכני הקניות החיצוניים כ"עדיין לא מעולים, ולא נוחים יותר מלבוא ישירות לקמעונאי". בלי להזכיר שם, אבל כולם הבינו למי הכוונה.

הסיפור הרקע פשוט. מיוז, עוזר הבינה המלאכותית של מטא, יצא בתחילת ספטמבר, והספיק לעקוף את צ'אט-ג'יפיטי בראש רשימת האפליקציות החינמיות באפ סטור. הוא מתחבר ליומן, למייל ולפונקציות בטלפון, ויודע לבצע משימות לבד. בספטמבר חסמה אמזון את הגישה של מיוז לחנות שלה, בטענה שהשימוש בו מפר את תנאי השימוש שהלקוחות מסכימים להם. מטא, מצדה, חתמה עם שותפים שמקבלים אותו בברכה: שופיפיי, וולמארט וביי בסט. אמזון לא בין הנרשמים.

אצל מי המספרים נכונים?

כאן מתחיל החלק המעניין, כי כל צד מגיש נתונים שונים לגמרי.

מארק צוקרברג אמר בשבוע שעבר שיותר מעשרה מיליון איש בארה"ב ובקנדה התקינו את מיוז מאז ההשקה. לדבריו, קניות הן השימוש הנפוץ ביותר: יותר מרבע מהמשתמשים קונים דרכו, וגודל הקנייה הממוצע עולה על 200 דולר. ג'אסי, לעומת זאת, סיפר שיותר מ-400 מיליון לקוחות השתמשו בשנה האחרונה ב"אלקסה לקניות" של אמזון עצמה, שהאינטראקציות איתה עלו ב-570% משנה לשנה, ושלקוחות אמריקאים שמשתמשים בה מוציאים 50% יותר בכל הזמנה.

כל אחד מספר את הסיפור שמתאים לו. את המספרים של מטא ושל אמזון אי אפשר לאמת מבחוץ, ושניהם מדווחים על הנתונים של עצמם. אבל יש מספר שלישי, של צד שלישי, והוא דווקא של דורדאש: כמה מאות הזמנות. אם מיוז באמת מניע רבע מהמשתמשים שלו לקנות, הקניות האלה מתרחשות במקום אחר, או שהן לא מגיעות לארוחת ערב.

צוקרברג, מצדו, לא נבהל מהפער. "ברור שלא כולם רוצים להיות מאמצים מוקדמים. זה בסדר", אמר, והוסיף שמטא תעבוד עם שותפים על תנאים שמתאימים להם. תרגום: אנחנו נחכה. וזו עמדה סבירה כשהאפליקציה שלך כבר מותקנת אצל עשרה מיליון איש.

הבעיה שלו היא שבצד השני עומדים קמעונאים גדולים שיכולים להרשות לעצמם לחכות יותר ממנו. וולמארט, שנרשמה כשותפה, עשתה זאת בלי ללחוץ על אף כפתור חירום. אמזון סגרה את השער. דורדאש בחרה בדרך האמצע: לקבל, ללמוד, ולבנות סוכנים משלה מאחור. שלוש חברות, שלוש תגובות לאותו בוט.

דורדאש לא מחכה לאף אחד

התמונה המלאה מראה שדורדאש לא מסתפקת בלחכות לסוכנים של אחרים. לפי אותו דיווח של טק קראנץ', היא בנתה סוכנים משלה בקצב מסחרר: "שאל את דורדאש", צ'אטבוט שיצא ביוני ומקבל הזמנות מהודעות ומתמונות, סוכן שורת פקודה שהוצג ביולי, וסוכן שמקבל הזמנה בהודעת טקסט בספטמבר. נוסף על כך יש לה שרת אם-סי-פי, ממשק שמאפשר להזמין דרכה מצ'אטבוטים אחרים, ובעיקר בהזמנות ארגוניות.

זו אסטרטגיה חכמה ופשוטה: אם הסוכן הוא הדלת החדשה, עדיף שיהיו לך כמה דלתות. מי שמחזיק גם את הלקוח וגם את המשלוח, כמו שהסביר שו בעבר, יודע שהלקוח זוכר את הנהג המאחר ולא את הסוכן שהזמין. אמזון אותו דבר: אלקסה לקניות, שעוד עדכנה השבוע את היכולת לנהל רשימות קניות ומנויים ולשנות הוראות משלוח, היא הסוכן של אמזון בתוך הבית של אמזון.

ומה עושה מטא? היא מנסה לבנות את מה שגוגל ניסתה לפניה: מתווך שיושב מעל כולם. שו הזכיר בעבר שגוגל כבר ניסתה את זה עם הזמנת אוכל, והפנתה הרבה תנועה למסעדות, אבל הלקוחות לא חזרו אליה בתדירות של דורדאש. התוצאה: גוגל צמצמה את השירות ב-2024 והפכה אותו להפניה בלבד. הרעיון שמתווך יכול להיות חזק יותר מהשירות שמאחוריו נשמע טוב רק עד שמגיע הצ'ק.

הכסף נמצא במקום שבו רואים פרסומות

אז למה אמזון חוסמת סוכן שלדבריה כמעט לא משפיע עליה? כי הפרסום הוא אחד ממנועי הרווח המרכזיים שלה, ופרסומת מרוויחה רק כשבן אדם רואה אותה. סוכן שקונה במקומכם עוקף את הדף, את הבאנר, את המוצר הממומן. ג'אסי אמר במפורש שסוכנים חיצוניים לא גרמו לביצועי הפרסום החלשים מהצפוי ברבעון השלישי. זו אמירה שמשקיע שומע כהכחשה, והכחשה היא בדרך כלל סימן שמישהו חשב על זה.

ודורדאש? שו כבר הניח על השולחן את הכיוון: פרסום בתוך הסוכנים עצמם הוא הזדמנות עתידית. כלומר, אם הסוכן הוא החנות החדשה, מישהו ישלם כדי להופיע בו. ובינתיים וולמארט פותחת את הדלתות לסוכנים, בדיוק כדי לגנוב לקוחות ממי שסוגר אותן.

מה אני חושב על זה

אני משתמש בסוכנים כל יום, ואני מאמין בכיוון. אבל המספר הזה מלמד משהו שאף מצגת לא מלמדת: הרגל לא משתנה בגלל שיש טכנולוגיה. בני אדם מזמינים אוכל מאפליקציה שהם מכירים, עם התמונות, המבצעים והמשלוח שמגיע כשצריך. הסוכן צריך להיות לא רק חכם, אלא גם נוח יותר מכפתור אחד על המסך הראשי. כרגע הוא לא.

ולצד השני: החסימה של אמזון לא תחזיק לנצח. ברגע שכמה מאות יהפכו לכמה מיליונים, הקמעונאים יצטרכו להחליט אם הם סוגרים את הדלת או מוכרים דרכה. אמזון כבר החליטה לסגור, וולמארט להיפתח. אחד מהם טועה, ואנחנו נדע מי בתוך שנה או שנתיים.

בינתיים, כל מה שדורדאש צריכה לעשות הוא להמשיך להביא שלושה מיליון משלוחים ביום. כמה מאות מהם הוזמנו על ידי בוט. את השאר הזמין מישהו עם אגודל.