ראש ממשלה שאומר "לא מנסים לבנות את המודל הגדול בעולם"
בנאום במונטריאול, בזמן שהכריז על השקעה של עד 1.6 מיליארד דולר קנדי בחברת בינה מלאכותית, אמר ראש ממשלת קנדה מארק קרני משפט שקשה לדמיין שמגיע מראש ממשלה אחר בתחום הזה: "קוהיר לא מנסה לבנות את מודל הבינה המלאכותית הגדול ביותר בעולם".
זה כל העניין. ממשלה שמשקיעה מיליארדים בבינה מלאכותית, ומצהירה מראש שהיא לא משחקת במרוץ שבו משחקים כולם.
הסכומים
לפי בטאקיט, קוהיר מגייסת עד 7 מיליארד דולר קנדי בסבב E, הגדול ביותר בתולדות הסטארטאפים בקנדה, בהערכת שווי של כמעט 36 מיליארד דולר קנדי. 1.6 מיליארד מתוכם יגיעו מהממשלה, דרך תאגיד ממשלתי בשם התאגיד הקנדי להשקעות פיתוח. המשקיעה המובילה היא קבוצת שוורץ הגרמנית, ועימה משקיעים חדשים כמו בל ונצ'רס, ומשקיעים חוזרים כמו אנבידיה ואינוביה.
זו קפיצה מטורפת: לפי דה לוג'יק, בשנה שעברה הוערכה קוהיר בכ-7 מיליארד דולר. השווי עלה פי חמישה בערך. ההכנסות החוזרות השנתיות עלו ב-165% משנה לשנה, והחברה מדווחת על כ-300 לקוחות, פי עשרים מלפני שנה, בהם בנקים כמו אר-בי-סי ו-טי-די.
המלכודת בכתב הקטן
הכסף לא מגיע בחינם, וזה החלק שאני מחבב. ההשקעה תועבר בשלבים, בכפוף ליעדים. התנאים: קוהיר תישאר רשומה ומרכזה יישאר בקנדה, תשקיע לפחות 1.7 מיליארד דולר קנדי בתשתיות מחשוב בקנדה עד 2030, ותיצור יותר מ-1,000 משרות טכנולוגיה בשכר גבוה. כיום יש בה יותר מ-800 עובדים.
שר הבינה המלאכותית אוואן סולומון אמר ש"יעדי משרות והכנסות הם המפתח", אבל סירב לחשוף את התנאים המסחריים. קרני הדגיש שמדובר בהשקעה "על בסיס מסחרי". כלומר: הממשלה לא מחלקת מענק, היא קונה חלק בחברה ורוצה תשואה.
למה דווקא עכשיו, ולמה לא ענקית אמריקאית?
קרני אמר שהמערכות החזקות ביותר מרוכזות בידי מעט מאוד חברות, ושזה "נושא סיכונים לעלות, לעמידות ולריבונות". ובנאום עצמו הוסיף על הנתונים של האזרחים: "אנחנו לא נשלח אותם אל מחוץ למדינה".
הנה ההקשר שמסביר את הלחץ. לפי דה לוג'יק, OpenAI גייסה במרץ 122 מיליארד דולר בהערכת שווי של 852 מיליארד, ואנתרופיק גייסה במאי 65 מיליארד בהערכת שווי של 965 מיליארד. מול המספרים האלה, סבב של 7 מיליארד נראה כמו הלוואה מהשכנים. אי אפשר להתחרות בהם בכסף, אז קוהיר בחרה בנישה: מודלים לארגונים וממשלות, עם הדגש על אבטחה ופרטיות. בלשון קרני, היא לא מנסה להיות הגדולה, היא מנסה להיות זו שאפשר לסמוך עליה.
האסטרטגיה הזו מקבלת עוד חיזוק אירופי. קוהיר נמצאת בשלבים אחרונים של מיזוג עם אלף אלפא הגרמנית, ורוכשת סטארטאפ אבטחת סייבר צ'כי בשם אייל, וההכרזה התרחשה ביום הפתיחה של פסגת קנדה והאיחוד האירופי. מי שמחפש בינה מלאכותית שאינה אמריקאית ואינה סינית, מקבל כאן הצעה.
העננים שמאחורי הכותרת
הכסף הממשלתי לא מגיע ללא הכנה. ב-2024 הבטיחה הממשלה לקוהיר עד 240 מיליון דולר קנדי במסגרת אסטרטגיית המחשוב הריבוני, והיא מהווה חלק מפרויקט מחשוב של 725 מיליון דולר בחוות שרתים של קורוויב בקיימברידג' שבאונטריו, שבו קוהיר תהיה הלקוחה המרכזית. גם גופי המימון הממשלתיים בי-די-סי קפיטל והסוכנות הקנדית לפיתוח הייצוא כבר השקיעו בה. כלומר, זו לא פתאומיות, זו המשכיות שהגיעה לשלב החשבונות הגדולים.
וזה לא הכול. קרני הוסיף שקוהיר תמשיך לעבוד עם מכון הבטיחות הקנדי לבינה מלאכותית, ושהממשלה עצמה כבר משתמשת בטכנולוגיה שלה. את זה הממשלה אומרת על עצמה, ואין לנו דרך לבדוק אותו, אבל זה בדיוק הסוג של לקוח שמעניק לחברה אמינות מול בנקים וגופים ציבוריים אחרים. והמנכ"ל אידן גומז אמר שהחברה בוחרת "לגדל את עתיד הטכנולוגיה של קנדה ולא של מישהו אחר".
מי עוד יושב סביב השולחן
שימו לב למי שמוביל את הסבב: קבוצת שוורץ, קונצרן הקמעונאות הגרמני שהוא גם בעלים משמעותי באלף אלפא. כלומר, החבילה האירופית מגיעה יחד עם הכסף. בימים שבהם כל מדינה שואלת איך לא תהיה תלויה בשלוש חברות אמריקאיות, קוהיר מציעה תשובה נוחה: מודל מערבי, חברה בבעלות חלקית של ממשלה דמוקרטית, ומשקיעים אירופים שמוכנים לשים כסף.
וההכרזה, למי שתהה על התזמון, הגיעה ביום שבו קנדה פרסמה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי הראשונה שלה מזה יותר מעשרים שנה. זה לא מקרה. בינה מלאכותית שהמדינה יכולה לסמוך עליה הפכה, בעיני קרני, לנושא ביטחוני, לא רק כלכלי.
ועל רקע זה, כדאי להסתכל גם על מה שחסר: אין כאן מודל שיעקוף את הענקיות, אין הבטחה לשבור מדדי ביצועים, ואין הבטחה ל"בינה על-אנושית". יש הבטחה שמשפיעה על אנשים רגילים: שהמידע שלהם לא יישלח לשרת בחו"ל. שהנתונים נשארים בתוך הגבולות, כפי שקרני הבטיח. זה פחות סקסי מכותרות על טריליון פרמטרים, והרבה יותר מכר.
הסיכון שאף אחד לא אומר בקול
כשמדינה הופכת לבעלת מניות, היא הופכת גם ללקוח, למפקחת ולמגינה של אותה חברה. קוהיר מצהירה שהמרכז שלה יישאר בקנדה, אבל משקיעה מובילה היא קבוצה גרמנית, ובין המשקיעים גם קרן בבעלות ארמקו הסעודית. זה אומר שהריבונות הקנדית נבנית מכסף של כל העולם. והממשלה, שאמורה לרסן את החברה, תרוויח מהצלחתה.
ועם זאת, אני לא מזלזל בהימור. הוא שונה מכל מה שנעשה באירופה, שם הרגולטורים בנו חוקים ושכחו לבנות חברות. קנדה בחרה לעשות את ההפך: קודם חברה, אחר כך חוקים.
והשאלה שנשארת
במדינות רבות עוד מתווכחים אם צריך מודל לאומי. קנדה לא התווכחה, היא כתבה צ'ק. עכשיו נשאר לראות אם חברה שלא מנסה להיות הגדולה בעולם תצליח להישאר עצמאית כשהיא בבעלות ממשלה, קרן סעודית וקונצרן גרמני.
קרני אמר שהחברה "נכתבת לנגד עינינו" כסיפור הצלחה קנדי. מה שבטוח: ראש ממשלה אמר לראשונה, בקול, שלא כל מי שמשקיע בבינה מלאכותית צריך לנסות לנצח את OpenAI.
התוכן עניין אתכם? שתפו, הגיבו וקראו עוד על
צרו דיון בנושא