ג'נסן הואנג עזב את אנבידיה. הסטארטאפים איבדו את הארנק

"זה כמו שפצצה התפוצצה"

כך תיאר מייסד של חברת ענן קטנה את הרגע שבו שמע את החדשות. ביום חמישי, 12 בנובמבר, הודיע דירקטוריון אנבידיה שג'נסן הואנג התפטר מתפקיד המנכ"ל, הנשיא וחבר הדירקטוריון. בתוקף מיידי.

33 שנה. מאז שייסד את החברה ועד שהפך אותה לחברה שמחזיקה את כל תעשיית הבינה המלאכותית על הכתפיים. ובתוך פחות משבוע, הכול נגמר.

רוב הכותרות בשבוע האחרון עסקו בחיים הפרטיים שלו. אני רוצה לדבר על משהו אחר: על הכסף. כי מי שבאמת צריך לדאוג הבוקר הם לא בעלי המניות של אנבידיה. אלה מאות הסטארטאפים שהואנג החזיק בחיים.

שבוע אחד, מהודאה ועד התפטרות

בקצרה, לפי ציר הזמן שפרסם טק קראנץ': ב-29 באוקטובר דיווח הניו יורק טיימס על קשר קרוב בין הואנג לבין אליס הואנג (אין ביניהם קרבה משפחתית), מנהלת בחברת תשתיות מסינגפור שנחקרת בחשד שהעבירה שבבים של אנבידיה לסין. גורמים בממשל האמריקאי חושדים שהיא עובדת עבור המודיעין הסיני.

ב-8 בנובמבר הודה הואנג במכתב לעובדים שבגד באשתו, והדירקטוריון פתח בחקירה עצמאית. בימים שאחרי הגיעו דיווחים על קשרים נוספים, כולל עם סגנית נשיא בחברה שכפופה לו ישירות. המניה צנחה ביותר מ-5% ביום אחד, ועוד כ-8% במסחר המאוחר ביום רביעי. ביום חמישי הוא כבר היה בחוץ.

את מקומו, באופן זמני, תופסת קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של החברה, שתמשיך להחזיק גם בתפקיד הזה. הארווי ג'ונס, לשעבר מנכ"ל סינופסיס, מונה ליו"ר הדירקטוריון הראשון בתולדות אנבידיה. ההודעה הרשמית מבטיחה שמפת הדרכים של המוצרים והתחייבויות ללקוחות ימשיכו "ללא הפרעה".

אולי. אבל מפת הדרכים היא לא הבעיה.

הבנק הגדול של עמק הסיליקון

הנה מספר שכדאי לזכור: 105. זה מספר סבבי הגיוס שאנבידיה השתתפה בהם השנה בלבד, לפי פיצ'בוק, ובהרבה מהם היא הייתה המשקיעה הגדולה ביותר. אנבידיה השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בשנה בסטארטאפים.

ומי חתם על הצ'קים? לפי אומש פדוול, שותף מנהל בקרן סליגמן ונצ'רס שהכיר את הואנג מדירקטוריון מלאנוקס, רוב החלטות ההשקעה הגדולות הגיעו מהואנג עצמו. לא מוועדה. ממנו.

שמילה בנקיה מקרן דון קפיטל סיכמה את זה בראיון לטק קראנץ' במשפט אחד: אנבידיה "נושאת על גבה כמעט כל סטארטאפ של בינה מלאכותית, מאפליקציות ועד ספקי ענן".

הרשימה ארוכה: קורוויב, שאנבידיה גיבתה עוד כשהייתה פרטית. קרוזו, עם סבב של 1.4 מיליארד דולר. מיסטרל, למבדה, בלאק פורסט לאבס. ריפלקשן, שקיבלה צ'ק של 800 מיליון דולר לפני שהיו לה הכנסות של ממש. והאגינגפייס, הספרייה הגדולה בעולם של מודלים פתוחים, שאנבידיה הסכימה לקנות תמורת 12.9 מיליארד דולר בעסקה שעוד לא נסגרה.

איך עבדה השיטה

משקיע הון סיכון תיאר את המנגנון: חברת תשתיות שצריכה בין 100 ל-500 מיליון דולר לקניית מעבדים גרפיים הייתה מגייסת בערך חצי מהסכום מאנבידיה, בהערכת שווי של מיליארד דולר ומעלה. ברגע שאנבידיה נכנסה, שאר המשקיעים הרגישו בטוחים לבוא אחריה באותו מחיר.

ואז החברה לקחה את הכסף של אנבידיה וקנתה איתו… שבבים של אנבידיה.

קוראים לזה "עסקאות מעגליות". לפי בלומברג, נכון ליולי היו לאנבידיה התחייבויות כאלה בהיקף של כ-750 מיליארד דולר. זו לא רק שיטת השקעה. זו מכונה שהחזיקה את כל בום מרכזי הנתונים, והאיש שסובב את הידית בדיוק יצא מהחדר.

קרס היא לא הואנג, וזו בדיוק הנקודה

לפי דיווח באתר דה אינפורמיישן, קרס צפויה לעשות שינויים בדיוק בתחום הזה: ההשקעות בסטארטאפים שקשורים לבניית מרכזי נתונים. משקיע אחד תיאר אותה כ"שמרנית הרבה יותר", ומעטים מצפים שהיא תכתוב צ'קים באותו קצב. הצפי בשוק: פחות חברות חדשות, צ'קים קטנים יותר לחברות קיימות, והערכות שווי שיורדות בהתאם.

ולמען ההגינות, סמנכ"לית כספים שמסתכלת על 750 מיליארד דולר של התחייבויות ומתחילה לשאול שאלות היא לא בהכרח אסון. אני מעריך שחלק מהסטארטאפים האלה קיבלו הערכות שווי רק כי הואנג האמין בהם, ולא כי מישהו בדק את המספרים. עכשיו מישהו יבדוק.

אבל המחיר ייפול על מי שהכי פחות יכול לעמוד בו. דרמש תאקר מבאטרי ונצ'רס מעריך שגוגל, אמזון, מיקרוסופט ו-AMD ינסו לתפוס את המקום של אנבידיה כמממנת. הוא גם מפקפק בכך שמישהו מהן ישקיע מאות מיליונים בחברת תשתיות שעוד לא מכניסה שקל. בדיוק את מה שהואנג עשה.

הקוד הפתוח מאבד את השגריר שלו

יש עוד נפגע אחד, ופחות מדברים עליו. הואנג היה הקול הבולט ביותר בתעשייה בעד מודלים עם משקלים פתוחים, כלומר מודלים שכל אחד יכול להוריד, להריץ ולשנות. לפי טק קראנץ', כשאנתרופיק ו-OpenAI לחצו ביולי על הממשל האמריקאי לאסור מודלים פתוחים סיניים, הואנג הוא שארגן מכתב נגדי שעליו חתמו מאות חברות טכנולוגיה.

אנבידיה גם בנתה את עצמה כחלופה לגוגל ואמזון, שכבר יצאו למלחמה על התוכנה שמריצה את השבבים שלה. בלי הואנג, אין מי שיעמוד על הבמה וימכור את החזון הזה. ומנהלת שבאה מהכספים תשאל קודם כול כמה הוא עולה.

ומה עם ישראל?

כאן זה כבר נוגע בנו ישירות. הואנג קרא לישראל ב-2023 "הבית השני" של אנבידיה. הקנייה של מלאנוקס ב-2019, תמורת 6.9 מיליארד דולר, הפכה למרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. כ-6,000 עובדים, ותוכניות לקמפוס של מיליארדים בצפון.

בין השמות שעולים כמחליפים אפשריים יש שני ישראלים: ג'וני סרוג'י מאפל ומיכאל קגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה. אף אחד מהם לא בראש הרשימה. וקרס עצמה סיפרה בראיון מ-2023 שהיא נהגה לפתוח כל יום בפגישות עם ישראל לפני שהתחילה לעבוד בקליפורניה.

דווקא המשקיעים הישראלים רואים כאן הזדמנות. ינאי אורון מוורטקס ונצ'רס ישראל אמר לטק קראנץ' שאם ההחלטות באנבידיה יאטו, המתחרות יקבלו פתח. לדברי עדי לבנון מסלה ונצ'רס, למתחרות יש עכשיו חלון להוכיח שגישה אחרת זולה יותר, אבל החלפת מנכ"ל לבדה לא תביא להן לקוחות.

אני חושב שהוא צודק. הטכנולוגיה של אנבידיה לא נעלמה ביום חמישי. השבבים עדיין הכי טובים בשוק, והביקוש לא הולך לשום מקום. מה שנעלם זה האיש שהחליט, לבד, מי יקבל כסף ומי לא.

לאן מכאן?

ב-17 בנובמבר אנבידיה תפרסם את הדוחות הרבעוניים הראשונים שלה בלי הואנג. הם נקבעו מראש, והחברה הדגישה שהמועד לא זז. כולם יסתכלו על ההכנסות. אני אסתכל על שורה אחרת: כמה כסף החברה מתכננת להשקיע בחברות אחרות.

כי תעשיית הבינה המלאכותית בנתה את עצמה בשנים האחרונות על ההנחה שתמיד יהיה מישהו עם כיס עמוק שיגיד "כן". מסתבר שזה היה אדם אחד.

וכשאדם אחד הוא הארנק של חצי עולם, הכול תלוי בהחלטות שלו. גם אלה שאין להן שום קשר לשבבים.