לפני שנדבר על רובוטים שעושים סלטות, צריך להבין רגע איפה אנחנו נמצאים.
עד לא מזמן, הבינה המלאכותית הייתה כמו גאון הכלוא בצנצנת – מוח מבריק שיודע הכל אבל לא מסוגל להזיז כוס מים. אבל בחודשים האחרונים קרה משהו שמשנה את כל התמונה, והוא נקרא "סוכנים" (אייג'נטס).
למה זה חשוב?
כי זה החוט המקשר. לפני שנותנים למחשב גוף של מתכת, נתנו לו "ידיים וירטואליות". הסוכנים החדשים לא רק עונים על שאלות, הם יודעים להפעיל כלים חיצוניים: לפתוח יומן, לשלוח הודעות, להזמין טיסות. עכשיו, קחו את המוח הזה שיודע "לעשות דברים", וחברו אותו למכונה עם הידראוליקה ומנועים. התוצאה היא "בינה מלאכותית פיזית". זה כבר לא צ'אט-בוט, זה פועל בניין. כמו שאמר לאחרונה ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה: "הגל הבא של הבינה המלאכותית הוא הפיזיקלי. בינה שמבינה את חוקי הפיזיקה".
השחקנים הגדולים: לא רק שמועות, אלא עובדות בשטח
בוסטון דינמיקס ויונדאי: הרומן הפך לנישואים קתוליים.
יונדאי לא סתם "עובדת" עם בוסטון דינמיקס, היא הבעלים שלהם. והדיווחים האחרונים הם לא על מדע בדיוני, אלא על פיילוט חי ובועט. הרובוט המפורסם "אטלס", זה שבמשך שנים ראינו ביוטיוב עושה פארקור וכמעט נופל, עבר מתיחת פנים רצינית. הגרסה החדשה היא חשמלית לחלוטין (בלי צינורות שמן דולפים), והוא הוכנס לפסי הייצור של יונדאי כדי לבדוק יכולות הרכבה בזמן אמת. זה כבר לא רובוט מעבדה, זה מתמחה חדש שבא לעבוד.
הרובוט של בוסטון דיינמיקס קם באופן לא צפוי
טסלה אופטימוס: החלום של מאסק והמחיר העממי.
אילון מאסק, האיש וההייפ, טוען שבעתיד יהיו יותר רובוטים דמויי אדם מאשר בני אדם. בשיחת משקיעים הוא זרק לאוויר הערכה ששווי השוק של הרובוטים האנושיים יגיע למספרים דמיוניים של עשרות טריליוני דולרים. אבל הנתון המעניין באמת הוא היעד שלו למחיר: כ-20 עד 30 אלף דולר לרובוט. זה פחות ממכונית משפחתית. האם "אופטימוס" כבר שם? לא. הוא עדיין איטי, ולפעמים נראה כאילו הוא צריך שירותים, אבל קצב השיפור הוא מפחיד. המטרה היא לא רובוט שעושה סלטות, אלא אחד שיכול לקפל כביסה ולמיין ברגים בלי להתעייף.
השוואת בין הריצה של אופטימוס של טסלה ובין פיגר 03
המתקפה הסינית: זול יותר, מהיר יותר, וקטן יותר
בזמן שאמריקה מדברת, סין מייצרת. חברת הרכב הסינית "אקספנג" (כן, אלו מהמכוניות החשמליות) נכנסה חזק למשחק עם הרובוט שלה, ה-"איירון". הרעיון שלהם גאוני בפשטותו: הם משתמשים באותה טכנולוגיה של הנהיגה האוטונומית מהמכוניות שלהם, ומכניסים אותה לתוך רובוט. אם המחשב יודע לזהות הולך רגל ולבלום, הוא יידע גם לזהות כוס קפה ולא לשפוך אותה.
השוואה בין 4 הומינואידים שונים: Xpeng’s Female Robot vs 1X Neo vs Figure 03 vs Tesla OPTIMUS Gen 3
אבל החדשות הכי מוזרות (או חמודות?) מגיעות מכיוון לא צפוי. לאחרונה נחשף בסין הרובוט ההומנואיד הקטן בעולם. הוא בגובה של פחות מ-20 סנטימטרים, נראה כמו צעצוע, אבל מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת. המטרה המוצהרת? להיות "החבר הכי טוב" של הילדים שלכם. הוא יכול לרקוד, לשוחח, ואולי יום אחד גם לעזור בשיעורי בית. זה מעלה לא מעט שאלות אתיות – האם אנחנו רוצים שהחבר הכי טוב של הילד שלנו יהיה מופעל סוללות ומחובר לענן סיני? תחליטו אתם.
לא הכל זה רגליים: רובוטים על ארבע ושימוש צבאי
חשוב לזכור: לא כל רובוט חכם חייב להיראות כמוני וכמוכם. למעשה, רובוטים על ארבע רגליים (שמזכירים כלבים) הם כרגע הרבה יותר יציבים ושימושיים בשטח.
הצבא היפני לא מחכה. בדיווחים אחרונים נחשף שכוחות ההגנה של יפן החלו להשתמש ברובוטים דמויי כלב כחלק אינטגרלי מהיחידות שלהם. הם לא שם כדי לקבל ליטופים. המטרה שלהם היא להיכנס לאזורי אסון, מבנים הרוסים, או מקומות עם חשש למטעני חבלה – מקומות שאף חייל אנושי לא צריך להיכנס אליהם אם יש ברירה. גם צבא ארה"ב וצבא סין מבצעים ניסויים דומים, כשאחת התמונות הוויראליות לאחרונה הראתה רובוט-כלב סיני עם רובה סער על הגב. מפחיד? בהחלט. יעיל? לצערי, כנראה שכן.
שילוב ראשון בין חיילים אנושיים וכלבי רובוט יפניים בתרגיל צבאי
רגע של נחת: כשזה לא עובד (והרוסי שנפל)
כדי שלא נצא מפה בחרדה קיומית מוחלטת, בואו נזכור שהטכנולוגיה עדיין לא מושלמת. לצד ההדגמות המלוטשות של טסלה ובוסטון דינמיקס, אנחנו רואים לא מעט פאשלות. הדוגמה הקלאסית (והמשעשעת) היא הרובוט הרוסי (או דגמים דומים בתערוכות טכנולוגיה ברוסיה ובמזרח אירופה), שלפעמים מובטח כהבטחה הגדולה הבאה, וברגע האמת קורס על הבמה, נתקע בקיר, או מתגלה כבן אדם בתוך תחפושת (כן, גם זה קרה). זה תזכורת חשובה: בין סרטון ערוך ביוטיוב לבין רובוט שבאמת עובד בלי ליפול, יש פער עצום של הנדסה וכסף.
ההשקה המביכה של הרובוט ההומונאיד הרוסי הראשון. כנראה שתה יותר מדי וודקה.
השורה התחתונה: מתי ואיפה?
אז מתי הרובוט שלי יוריד את הזבל? אם נהיה ריאליים, אנחנו מדברים על שני שלבים:
2025-2027: השלב התעשייתי. אתם תראו אותם במפעלי רכב (כמו ביונדאי וב.מ.וו), במחסנים של אמזון, ובמקומות מסוכנים. הם יהיו יקרים, מגושמים ומפוקחים.
2030 והלאה: השלב הביתי. כשהמחיר ירד לאזור ה-20 אלף דולר והבטיחות תהיה מוכחת, הם יתחילו לזלוג אלינו הביתה.
הדילמה הגדולה: האם אנחנו מוכנים לזה? מצד אחד, מי לא רוצה עזרה בקיפול כביסה? מצד שני, כשאנשי מקצוע מדברים על "מיליארד רובוטים הומנואידים בשנות ה-40 של המאה ה-21", אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – מה בדיוק ישאר לבני האדם לעשות? בינתיים, עד שהם יחליטו להשתלט על העולם, אני לפחות מקווה שהם ילמדו לעשות קפה כמו שצריך.
