חברה סינית על שם תקליט של פינק פלויד מחקה טריליון דולר משוק המניות

ביום חמישי בבוקר לא היה לאף אחד מושג מי זו מונשוט. ביום שישי בצהריים כולם ידעו.

זה קרה מהר. Moonshot AI, מעבדת בינה מלאכותית מבייג'ינג שרוב הקוראים כאן לא שמעו עליה מעולם, שחררה גרסה חדשה של מודל השפה שלה, קימי קיי3. תוך פחות מיממה, הנאסד"ק 100 ירד באחוז, אנבידיה איבדה את מקומה כחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם לטובת אפל, וטי.אס.אם.סי, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, צנחה 7% בבורסה, וזה למרות שדיווחה על קפיצה של 77% ברווח התפעולי הרבעוני שלה.

סופטבנק, שנחשבת פרוקסי לא רשמי להשקעה באופן-אייאיי, ירדה 9%. מטא איבדה יותר מ-2.4%. וזי.אייאיי, סטארטאפ סיני מתחרה, צנחה כמעט 30% בבורסת הונג קונג.

כל זה בגלל מודל שפה אחד, ממעבדה שרוב מנהלי ההשקעות בוול סטריט לא ידעו לאיית את שמה לפני שבוע.

מי זו בכלל מונשוט?

Moonshot AI הוקמה ב-2023. השם העברי שלה, "קימי", לא אומר הרבה, אבל השם הסיני של החברה נלקח מהאלבום "הצד האפל של הירח" של פינק פלויד, האלבום האהוב על המייסד יאנג ג'ילין. זו לא הפעם הראשונה שהחברה מככבת השנה: הגרסאות הקודמות שלה, קיי2.5 וקיי2.6, כבר צברו פופולריות בקרב מפתחים בעמק הסיליקון בזכות ביצועי קידוד חזקים במחיר נמוך משמעותית מקלוד. במרץ, חברת קורסר, שמפתחת את אחד מכלי הקידוד הפופולריים ביותר מבוססי בינה מלאכותית, הודתה שהסוכן שלה, Composer 2, בנוי בפועל על קימי 2.5.

מונשוט מגובה בכסף של עליבאבא, טנסנט ומיטואן, וגם סקויה סין נמצאת בין המשקיעות. יש דיווחים שהיא שוקלת הנפקה בהונג קונג.

אז מה בדיוק יש בקימי קיי3?

לפי מונשוט, קיי3 הוא המודל הפתוח הגדול ביותר שפורסם אי פעם: 2.8 טריליון פרמטרים, וחלון הקשר של מיליון טוקנים. לפי הנתונים של החברה עצמה, הוא "מתחרה" בביצועים מול פייבל 5, המודל המוביל של אנתרופיק, ו"עולה משמעותית" על אופוס 4.8 של אנתרופיק ועל ג'יפיטי 5.6 סול של OpenAI. מדד עצמאי אחד מטעם Aren AI אפילו דירג את קיי3 כמודל הטוב ביותר הקיים כרגע, לפני כל מודל אחר, כולל אנתרופיק.

והמחיר: 15 דולר למיליון טוקני פלט. פייבל 5 עולה 50 דולר לאותה כמות בדיוק.

זו לא סתם השוואת מחירים. זו הסיבה שכל שוק המניות זז.

למה זה מזכיר את זעזוע דיפסיק?

בינואר 2025 דיפסיק שחררה את המודל R1 שלה, וההנחה שבינה מלאכותית מובילה דורשת השקעת ענק דווקא בשבבים אמריקאיים נסדקה בן לילה. אנבידיה איבדה אז כ-590 מיליארד דולר משווי השוק שלה במסחר יום אחד. קיי3 עשה משהו דומה, רק שהפעם הפגיעה התפזרה על פני כל ענף המוליכים למחצה, לא רק אנבידיה.

"האקוסיסטם של הבינה המלאכותית בסין כנראה הרבה יותר טוב ממה שאנשים חשבו" אמר פול טריולו, שותף ב-DGA-Albright Stonebridge Group.

גם דריו אמודאי, מנכ"ל אנתרופיק, לא ציפה לזה כל כך מהר. אילון מאסק העריך שמעבדה סינית תסגור את הפער רק ברבעון הראשון של השנה הבאה. קיי3 קיצר את התחזית הזו בחצי שנה.

למה המודלים הסיניים בכלל זולים יותר?

התשובה מורכבת מכמה חלקים. חשמל בסין זול יותר מבחלקים גדולים בארה"ב, כי המדינה השקיעה מאסיבית בייצור וברשת החשמל, מה שמקל על הוספת קיבולת של מרכזי נתונים. בארה"ב, מרכזי נתונים חדשים נתקלים לעיתים קרובות בהתנגדות פוליטית בגלל העומס על הרשת ועל משאבי המים.

אירוני ככל שזה יישמע, גם פיקוח היצוא האמריקאי על שבבים מתקדמים תרם לתוצאה הזו. בלי גישה למעבדים החזקים ביותר, המעבדות הסיניות נאלצו לסחוט יותר ביצועים מחומרה חלשה יותר.

"המעבדות כל כך מוגבלות בחישוב, בהון ובכוח אדם, שרבות מהן זהירות מאוד באיך שהן מנצלות את המשאבים שלהן," אמרה גרייס שאו, אנליסטית בינה מלאכותית וכותבת הניוזלטר AI Proem.

ולבסוף: מונשוט, כמו רוב המעבדות הסיניות, משחררת את המשקולות של המודל בקוד פתוח וללא תשלום. כל מי שרוצה יכול להוריד את המודל, להריץ אותו על חומרה מקומית, ולכוון אותו לצרכיו. זה מוריד את מחסום הכניסה לכל מי שרוצה לארח את המודל, כולל חברות אמריקאיות.

הלקוחות כבר מצביעים ברגליים

לפי אנדי פאנג, מנכ"ל הטכנולוגיה של דור-דאש, החברה כבר מעבירה עבודות "ברמה נמוכה" למודל של קימי, ומקבלת "איכות טובה יותר במחיר זול יותר". באתר אופן-ראוטר, שוק שמאפשר למפתחים לשלב בין מודלים של ספקים שונים, כל חמשת המודלים הפופולריים ביותר השבוע שייכים לחברות סיניות: טנסנט, שיאומי, דיפסיק, מינימקס וזי.אייאיי.

ב-17 ביולי, בכנס הבינה המלאכותית העולמי בשנגחאי, נשיא סין שי ג'ינפינג אישר שהמדינה ממשיכה להתחייב לפרסום מודלים בקוד פתוח. "עלינו לתפוס את ההזדמנות ההיסטורית הנדירה הזו, לעודד קוד פתוח, פתיחות, שיתוף פעולה ושיתוף," אמר לנוכחים. הוא גם ירה חץ ברור לכיוון וושינגטון: "עלינו להתנגד יחד למתיחת המושג של ביטחון לאומי בתחום הבינה המלאכותית."

אז מה זה אומר בפועל?

מונשוט היא לא הראשונה שמזעזעת את השוק השנה, וכנראה שגם לא האחרונה. באפריל דיפסיק שחררה את V4, שהציע ביצועים ברמה מובילה במחיר של 0.87 דולר למיליון טוקנים ותאימות לשבבי הוואווי. באמצע יוני זי.אייאיי שחררה את GLM-5.2, ימים ספורים אחרי שרשויות אמריקאיות חסמו זמנית גישה למודלים של אנתרופיק עבור משתמשים מסוימים מחוץ לארה"ב. גם מיטואן שחררה את LongCat 2.0, שהתאמן כולו על שבבים סיניים.

ההנחה ששלטה בשיח האמריקאי כל השנה, שאפשר לשמור על יתרון פשוט על ידי הוצאה כספית גדולה יותר על חישוב, נסדקת שוב. וכשההנחה הזו נסדקת, אנבידיה, טי.אס.אם.סי וסופטבנק הן אלה שסופגות את המכה הראשונה.

השאלה שנשארת פתוחה היא לא אם עוד מעבדה סינית תפתיע את השוק. השאלה היא כמה זמן ייקח לוול סטריט להפסיק להיות מופתעים.