שיתוף חכם או פתח לסכנה?
עד לאחרונה, כל משתמש בצ׳אט ג׳יפיטי יכול היה לשתף שיחה דרך כפתור ייעודי, לפעמים כדי להפיץ רעיונות או תובנות ולפעמים כדי לשלוח לחברה או חברה קרובים. אך רבים לא הבינו שלחיצה על ״שיתוף״ פירושה לא רק שליחת קישור, אלא גם הפיכת התוכן לנגיש לגוגל ולמנועי חיפוש אחרים, וכך, ברגע שהמידע אונדקס ע״י מנוע החיפוש הוא יכול לעלות בחיפוש רגיל שקשור לנושא הצ׳ט.
בפועל, שיחות שכללו פרטים אישיים, דילמות רגשיות או מידע מקצועי רגיש הפכו לציבוריות וחשופות לכל גולש – וכל זאת מבלי שהמשתמש התכוון לכך. הפיצ'ר נועד לשיתוף, אך התברר ככלי שיכול לפגוע קשות בפרטיות. **עו"ד איטלקי** חיפש אסטרטגיות לניצול קהילות ילידיות ביער האמזונס, כולל דיאלוגים על ניהול מו"מ למתקן חשמל בהיקף 15,000 מגה־וואט. **אדם במדינה ערבית** ביקש להסית נגד הממשלה ונבנתה קריקטורה פוליטית מפורטת נגד השלטון. **סטודנטים מרמים** כתבו עבודות אקדמיות בפועל דרך הצ׳אט והודיעו שקיבלו ציון מספק ועוד ועוד.
הפיצ׳ר שהדליף את הסודות
השיתוף כלל אפשרות לסמן שיחה כ״ניתנת לגילוי ע״י הציבור״. ברירת המחדל לא הפכה שיחות לפומביות, אך רבים לחצו על כפתור השיתוף בידיעה שהוא משותף רק עם מי שהם שלחו לו, או רק למי שיש את לינק השיתוף – בלי להבין לעומק את ההשלכות. התוצאה: אלפי שיחות שהופיעו בתוצאות חיפוש עם מידע מזהה, משמות ומיילים ועד לדיווחים רפואיים ומערכתיים.
חלק מהמשתמשים אפילו גילו עצמם ברשת בעקבות חיפוש מקרי, או ראו תכתובות אינטימיות שלהם מופיעות בראש תוצאות החיפוש. דוגמה לכך היא משתמש שכתב קורות חיים עם שמו המלא – ומצא אותם באינטרנט.
התגובה של OpenAI – מהירה אך מאוחרת וחובבנית לגמרי
בעקבות הגילוי, OpenAI הסירה את האפשרות להפוך שיחות ל״נגלות לחיפוש״. הצוות הטכני התחיל לפעול להסרת תכנים שכבר התפרסמו. אך עבור רבים – זה היה מאוחר מדי. שיחות פרטיות שכבר נסרקו ונשמרו, עלולות להישאר באינטרנט לעד. החברה הודתה שמדובר ב״אי בהירות״ בעיצוב ממשק השיתוף, והבטיחה לעדכן את מנגנוני ההגנה כדי למנוע הישנות של מקרים דומים.
אמנם חברת הסירה כמעט 50,000 שיחות משותפות מאינדקס גוגל – אבל נכון לכתיבת שורות אלו בתחילת אוגוסט, החשיפה ממשיכה: יותר מ־110,000 שיחות נותרו זמינות דרך Archive.org (Wayback Machine), מה שאומר שהן עדיין גלויות ונגישות לציבור הרחב. אמנם הם פעלו להסרת השיחות מאינדקסי חיפוש, אך הם שכחו לפנות להסרתן מ־Archive.org. כתוצאה מכך, השיחות קיבלו "חיים שניים" דיגיטליים — כעת ניתן למצוא אותן גם דרך התמלולים המשומרות של האתר המארח.
כיצד להגן על עצמכם?
הסירו שיחות משותפות
כנסו להגדרות החשבון, מחקו קישורים משותפים ובדקו שאין שיחות פעילות שניתן לאתר אונליין.
בצעו חיפוש עצמאי
הקלידו את שמכם או נושאים רגישים בשילוב המילים “chatgpt.com” כדי לבדוק אם יש תוצאה מפתיעה על שמכם.
אל תשתפו בלי לחשוב
אם אתם רוצים לשמור שיחה – העדיפו העתקה ישירה ולא כפתור שיתוף, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים.
הכשל התכנוני שלא נראה לעין
הבעיה העיקרית הייתה חוויית משתמש לא שקופה. אף שהייתה דרישה לאישור מפורש, משתמשים לא קיבלו התרעה חדה על ההשלכות. ההגדרות הציגו את האפשרות באופן טכני – לא רגשי. ודווקא בצ׳אט שבו השיחות מרגישות אינטימיות, המעבר לחשיפה פומבית היה מהיר מדי.
זוהי תזכורת לכך שבמערכות בינה, ממשקים צריכים להיות ברורים כמו חוזים משפטיים – כי לחיצה תמימה עלולה לחשוף חיים שלמים.
עידן הבינה והפרטיות: האם אפשר לשלב?
שוב מתחדדת השאלה – האם בעידן הבינה אפשר באמת לשמור על פרטיות? השילוב בין נגישות, עוצמה טכנולוגית ורצון לשתף, עלול להתנגש עם הצורך בשמירה על סודות.
משתמשים חייבים להפעיל שיקול דעת ולהניח שכל דבר שנאמר לבינה מלאכותית עלול למצוא את דרכו לעולם האמיתי. ובינתיים, האחריות ליצירת גבולות ברורים מוטלת גם על החברות שמפתחות את הכלים.
