רדיט החליטה שהאינטרנט הפתוח מסוכן מדי. בעיקר לרווחים שלה
ב-13 בנובמבר, בלי הרבה רעש, ייסגר אצל רדיט ערוץ שעבד כמעט מאז ימי הבלוגים. הפורום הגדול ברשת מפסיק לתמוך בפידים מסוג אר-אס-אס.
רגע של הסבר למי שלא חי את התקופה. אר-אס-אס הוא פורמט פשוט שמאפשר לכל אפליקציה "להירשם" לאתר ולקבל ממנו כל עדכון חדש באופן אוטומטי, בלי להיכנס אליו. בעידן הבלוגים כולם השתמשו בזה, דרך קוראי פידים כמו גוגל רידר, שגוגל עצמה סגרה ב-2013. מאז זה נשאר כלי של חובבים, מנחי קהילות ומפתחים. שקט, ותיק, פתוח לכולם.
ופה בדיוק הבעיה, לפי רדיט. הפורמט פתוח לכולם. גם לבוטים.
החברה כתבה בהודעה שלה ביום רביעי שאר-אס-אס הפך ל"ערוץ נפוץ לגריפה בהיקף גדול ולשימוש לרעה אוטומטי". גריפה, למי שתהה, היא שאיבה אוטומטית של תוכן מאתר, בדרך כלל כדי להאכיל בו מודלים של בינה מלאכותית. ולצד ההודעה הגיע גם משפט פרידה כמעט רגשני: "אנחנו יודעים שאר-אס-אס היה חלק אהוב מהרשת הפתוחה במשך זמן רב, ואנחנו אסירי תודה לכל מי שהשתמש בו".
אסירי תודה. ונועלים את הדלת.
הפידים הם רק ההתחלה
לפי הדיווח של טק קראנץ', סגירת הפידים היא רק אחד מכמה עדכונים שרדיט פרסמה ביום רביעי, 30 בספטמבר. הגדול שבהם: עד מרץ 2027 רדיט תסגור גם את הגישה הציבורית לממשק התכנות שלה. זה הצינור שדרכו תוכנות חיצוניות שולפות שיחות מהאתר בצורה מסודרת.
מי ייפגע? כלים לניטור רשתות חברתיות שמותגים משתמשים בהם כדי לדעת מה אומרים עליהם. חוקרים באקדמיה שבונים על הנתונים של רדיט מחקרים על שיח ציבורי. וגם עוזרים מבוססי בינה מלאכותית, שהיום ניגשים לרדיט כדי לענות על שאלות. אחרי סגירת הממשק, כך כתבה שרה פרז מטק קראנץ', הם יצטרכו לחתום על הסכם מסחרי עם רדיט כדי להמשיך לקבל את הנתונים.
וזה לא הכל. רדיט מזכירה למפתחים של אפליקציות ובוטים מאושרים שעליהם להירשם אצלה עד 12 בינואר 2027. מי שלא יירשם יאבד את הגישה. הגרסה הקלאסית של האתר, "רדיט הישנה" עמוסת הטקסט שהוותיקים כל כך אוהבים, תהיה פתוחה רק למנחי קהילות מחוברים ולמשתמשים שהשתמשו בה לאחרונה. טק קראנץ' דיווחו על חלון של 90 יום, ולפי ניוזבייטס החברה האריכה אותו לשישה חודשים. גם כאן ההסבר זהה: "גריפה פוגענית ותעבורה אוטומטית".
שימו לב לדפוס. כל דלת שנסגרת, נסגרת בשם המלחמה בבוטים.
ותחשבו על זה רגע מהצד שלכם. כמה פעמים חיפשתם המלצה על אוזניות, על מלון או על תיקון לתקלה מוזרה במחשב, והוספתם לחיפוש את המילה "רדיט"? המון אנשים עושים את זה, כי שם נמצאות התשובות של בני אדם אמיתיים ולא של מחלקות שיווק. עכשיו גם הצ'אטבוטים עושים את אותו הדבר, ורדיט רוצה שהם ישלמו על כל ביקור.
מי שמשלם את המחיר
הראשונים שירגישו את זה הם דווקא האנשים שמחזיקים את רדיט על הגב: מנחי הקהילות. אלה מתנדבים שעובדים בחינם, ורבים מהם בנו לעצמם מערכות התראה שלמות על בסיס פידים. רדיט ממליצה להם לעבור לאפליקציה בשם "דיסקורד ריליי" שפועלת על תשתית הפיתוח שלה, ולהעביר את תהליכי העבודה לפני 13 בנובמבר. מי שהשתמש בפידים מחוץ לעבודת המנחים? בשבילו אין תחליף. כך כתבה רדיט עצמה.
כשרדיט רמזה מוקדם יותר שהיא מתכוננת לסוף של אר-אס-אס, מנחים התלוננו שהאתר יהפוך לבלתי ניתן לניהול. משתמשים רגילים כתבו שזאת פשוט הדרך שבה הם אוהבים לקרוא את רדיט. זה לא עזר.
43 מיליון סיבות לנעול את הדלת
עכשיו בואו נדבר על הדבר שההודעה של רדיט לא מזכירה.
ברבעון השני של 2026, לפי הדוח הכספי של רדיט, כפי שטק קראנץ' הביאו אותו, ההכנסות שלה שאינן מפרסום צמחו ב-24% לעומת השנה הקודמת, והגיעו ל-43 מיליון דולר. חלק גדול מהכסף הזה מגיע מהסכמי רישוי עם חברות בינה מלאכותית שמשלמות כדי לאמן מודלים על השיחות של רדיט.
אז בואו נעשה סדר. התוכן של רדיט נכתב על ידי מיליוני אנשים, בחינם. התשובה המפורטת על איך לתקן מזגן, השרשור הארוך על זוגיות, הוויכוח המטורף על סדרה בנטפליקס. אף אחד מהם לא קיבל שקל. עכשיו רדיט מוכרת את התוכן הזה לחברות בינה מלאכותית, ומי שמנסה לגשת אליו בחינם הופך ל"בוט פוגעני".
אני לא נאיבי. אני מבין למה רדיט עושה את זה. בעולם שבו כל מודל שפה רעב לטקסט אנושי אמיתי, שיחות כנות בין בני אדם הן אחד הנכסים היקרים ברשת. וכשכל סטארטאפ עם כרטיס אשראי יכול לגרוף את כל האתר דרך פיד פתוח, אין שום סיבה שמישהו ישלם על רישיון. כמו שאיי-איי וויקלי ניסחו את זה: כל כלי ניטור, כל חוקר וכל מנוע תשובות שאוכל מהפורומים של רדיט הופך עד מרץ 2027 ללקוח רישוי משלם.
זה הגיוני עסקית. זה גם בדיוק מה שהופך את זה לעצוב.
הקרב על התוכן כבר כאן
רדיט לא לבד. בחודש האחרון ראינו כאן חברות התקליטים תובעות את אנתרופיק בגלל קלוד, וראינו מסמכים פנימיים של מיקרוסופט שנחשפו בתביעה של הניו יורק טיימס. מכל הכיוונים מגיע אותו מסר: התוכן שהאינטרנט נבנה עליו כבר לא חינם.
ההבדל הוא שהלייבלים מגינים על אמנים, ובעיתון מגינים על עיתונאים. רדיט מגינה על תוכן שהיא עצמה לא כתבה, ונוגסת תוך כדי בכלים שהמשתמשים שלה בנו כדי להשתמש בו.
לאן מכאן?
המהלך של רדיט הוא סימן לכיוון שבו כל הרשת הולכת. האינטרנט הפתוח, זה שבו כל אחד יכול היה לקרוא, לאסוף ולבנות כלים על מה שאחרים כתבו, נסגר שכבה אחרי שכבה. לא בגלל ממשלות, ולא בגלל צנזורה. בגלל שהטקסט האנושי הפך לחומר הגלם הכי מבוקש של תעשיית הבינה המלאכותית.
וזה מעלה שאלה שלא רק רדיט תצטרך לענות עליה. אם כל מה שכתבתם בפורום, בתגובה או בשרשור הוא נכס שנמכר לחברות בינה מלאכותית, מתי מישהו יציע גם לכם נתח מהעסקה?
עד אז, יש לכם שישה שבועות לייצא את הפידים. אחר כך רדיט תמשיך להיות אסירת תודה, מאחורי דלת נעולה.
