הגנרטורים של אמזון עובדים עשר שעות בשנה. מרכז נתונים אחד שלה בטקסס רשאי לפלוט יותר פחמן מכל תחנת כוח בארה"ב.
שני המשפטים האלה נכונים באותו זמן. וזו בדיוק הבעיה של אמזון.
ביום שישי פרסם מאט גרמן, מנכ"ל AWS (זרוע הענן של אמזון), פוסט ארוך ומתגונן שמטרתו אחת: לשכנע את האמריקאים להפסיק לפחד ממרכזי נתונים. הוא קרא לתוכנית "בנויים ביחד", הבטיח יותר ממיליארד דולר לקהילות שמארחות את השרתים של החברה, ובאמצע הטקסט, כמעט בדרך אגב, שתל משפט אחד שהוא הסיפור האמיתי:
"אנחנו כבר לא משתמשים בהסכמי סודיות עם הרשויות הממשלתיות שאנחנו עובדים איתן."
משפט אחד. אבל כמו שטק קראנץ' מזכירים, הסכמי הסודיות הם חלק מרכזי בזעם על מרכזי הנתונים. ומי שגר ליד אתר בנייה עתידי יודע בדיוק למה.
למה כולם כועסים על סודיות?
התבנית חוזרת על עצמה כמעט בכל עיר אמריקאית. ענקית טכנולוגיה מחליטה לבנות חוות שרתים. ראש העירייה או מועצת המחוז חותמים על הסכם סודיות. התושבים שומעים על הפרויקט רק אחרי שההיתרים כבר בכיס.
ארין ברוקוביץ' (הפעילה הסביבתית שג'וליה רוברטס גילמה בסרט) אמרה לא מזמן שהתלונה מספר אחת שהיא שומעת על מרכזי נתונים היא לא מים ולא רעש. זו שקיפות: פקידים שחתמו על סודיות עוד לפני שהשכנים ידעו שמשהו בכלל נשקל.
התוצאה כבר לא תיאורטית. מדינת ניו-יורק הכריזה על הקפאה של שנה בהיתרים למרכזי נתונים גדולים. לפי גרמן עצמו, יותר מ-100 הקפאות כאלה נשקלות כרגע ברחבי ארה"ב. לפי ארגון המעקב דאטה סנטר ווטש, רק ברבעון הראשון של השנה נחסמו או נדחו לפחות 75 פרויקטים בשווי של כ-130 מיליארד דולר. וסקר של האקונומיסט ויוגוב מסוף אוגוסט מצא ש-63% מהאמריקאים יתנגדו למרכז נתונים בקהילה שלהם.
גרמן לא מתבייש לנסח את זה כמלחמה. "אם הצעדים האלה יעברו, ארה"ב עלולה לכתוב לעצמה כרטיס הפסד במרוץ הזה, וההשלכות יימשכו דורות."
ארבעה "מיתוסים", ומה שגרמן השמיט
רוב הפוסט מוקדש להפרכה של מה שגרמן מכנה "מידע כוזב ושקרים גסים". הוא אפילו רמז שמדינות זרות זורעות בכוונה מידע מטעה על מרכזי נתונים כדי להאט את אמריקה. לפי גיקוויר, אתר הבדיקה פוליטיפקט בדק בחודש שעבר וקבע שההשפעה הזרה על ההתנגדות מוגזמת מאוד, ושהחשבונות האלה כמעט לא הגיעו לאיש.
בואו נעבור על הטענות שלו אחת-אחת.
מים. לפי אמזון, צריכת המים הישירה של מרכזי נתונים היא 0.5% מכלל צריכת המים התעשייתית בארה"ב, "פחות בסדרי גודל ממגרשי גולף ומטעי שקדים". מרכז נתונים ממוצע שלה צורך פחות מ-13 אלף גלון ביום. יפה. רק שהחישוב הזה מתעלם מהמים שנדרשים לייצור החשמל עצמו ולייצור השבבים, ומדענים כבר אמרו שהם צריכים לבדוק את הנתונים האלה באופן עצמאי, כי אף חוק פדרלי או מדינתי לא מחייב את החברות לדווח עליהם.
חשמל. גרמן טוען שבמדינות עם הרבה מרכזי נתונים התעריפים עלו בחלק (אילינוי, ניו-יורק) וירדו באחרות (אינדיאנה, מיסיסיפי), ושהאשמה היא ברשת חשמל ישנה שלא קיבלה השקעה. רק שבמאי האחרון, גוף פיקוח עצמאי הצביע על מרכזי הנתונים כאשם העיקרי בזינוק של 76% במחירים ברשת החשמל הגדולה באמריקה.
זיהום. כאן מגיע המספר מהכותרת. גנרטורי הגיבוי, כותב גרמן, "כמעט אף פעם לא פועלים". הם מושבתים 99.9% מהזמן ועובדים בערך עשר שעות בשנה, בעיקר לבדיקות תחזוקה. אבל מרכז נתונים שאמזון מתכננת בטקסס קיבל היתר לפלוט 33 מיליון טון פחמן דו-חמצני בשנה. זה יותר מכל תחנת כוח שפועלת היום בארה"ב. גרמן מתלונן שהמבקרים מסתכלים על התקרה שבהיתר ולא על השימוש בפועל. הוא אולי צודק. אבל מי שביקש את התקרה הזו היה אמזון.
ועוד פרט קטן: פליטות הפחמן של אמזון עלו ב-16% בשנה שעברה, בדיוק בגלל התרחבות מרכזי הנתונים.
תועלת לקהילה. כאן גרמן במיטבו. במחוז סנט ג'וזף באינדיאנה, הוא כותב, אמזון צפויה לשלם יותר משלושה מיליארד דולר מסים על קרקע שהייתה מכניסה 1.2 מיליון דולר בשימוש הקודם שלה. במחוז מדיסון שבמיסיסיפי עובדים כרגע יותר מ-2,300 פועלי בניין, ובעתיד יהיו שם יותר מ-1,700 משרות תפעול.
מה בדיוק אמזון נותנת?
על הנייר, החבילה רחבה. אמזון מתחייבת לממן לימודים במכללות קהילתיות לכ-300 אלף סטודנטים בקהילות של מרכזי הנתונים, לבנות עוד 16 מרכזי הכשרה במקצועות טכניים, לשדרג את יעילות האנרגיה ביותר מ-300 בתי ספר ומבני ציבור וביותר מ-30 אלף בתים, ולהעביר מימון שנתי לפרויקטים שהקהילה עצמה תבחר: כבישים, פארקים, ציוד כיבוי.
בנוסף, החברה תפרסם כל שנה את צריכת האנרגיה והמים שלה, תתקין גנרטורים מזהמים פחות באתרים חדשים, ותשלם על החשמל מספיק כדי שחשבון החשמל של השכנים לא יעלה.
עכשיו תעשו רגע חשבון. אמזון צופה השנה הוצאות הון של כ-220 מיליארד דולר, רובן על מרכזי נתונים ושבבים. מיליארד דולר על פני חמש שנים הם כ-200 מיליון בשנה. כלומר, בערך עשירית האחוז מההשקעה של השנה הנוכחית בלבד. לא בדיוק "בנויים ביחד". יותר כמו טיפ.
והסודיות? גם שם יש אותיות קטנות
מיקרוסופט הודיעה כבר במרץ שהיא מבטלת את כל הסכמי הסודיות הקיימים שלה עם רשויות מקומיות. אמזון הלכה פחות רחוק: השינוי חל רק מעכשיו והלאה, והחברה לא מתכוונת לפתוח מחדש הסכמים ישנים. מיקרוסופט גם הבטיחה בינואר לא לבקש הטבות מס מקומיות. כשאתר גיקוויר שאל את אמזון אם תעשה אותו דבר, היא סירבה להתחייב.
ויש עוד הקשר שקשה להתעלם ממנו. ביוני, שלושה עובדים של אמזון העידו בפני מועצת העיר סיאטל בעד הקפאה של שנה על מרכזי נתונים חדשים. אחרי ההופעה, כל אחד מהם זומן לשיחה עם משאבי אנוש ונאמר לו שהחברה חוקרת אותו. אמזון טוענת שבדקה רק אם הם דיברו "כאנשי אמזון ולא כאזרחים פרטיים". ובכל זאת, קשה לדבר על שקיפות כשהעובדים שלך חוששים לפתוח את הפה.
לאן מכאן?
כבר כתבנו כאן שמרכזי הנתונים בארה"ב ישרפו יותר גז מגרמניה ויפן ביחד, ושגם הפרויקט היקר ביותר בעולם תקוע בהמתנה לצינור גז. מרוץ הבינה המלאכותית כבר לא נעצר על שבבים או על כישרון. הוא נעצר אצל ועדת תכנון מקומית באוהיו.
וזה, לדעתי, מה שאמזון עוד לא הפנימה. הפוסט של גרמן בנוי כמו כתב הגנה: מיתוס, הפרכה, נתון. אבל השכנים לא מנהלים דיון עובדתי. דריו אמודאי, מנכ"ל אנתרופיק, אמר באוגוסט שההתנגדות לבינה מלאכותית היא "ביסודה, משבר אמון". והכותבת ג'סמין סאן תיארה מה קורה כשמציגים למתנגדים את הטיעונים של החברות. התשובה כמעט תמיד זהה: "אני לא מאמין להם".
הסכם סודיות אפשר לבטל במשפט אחד בפוסט.
אמון בונים לאט. ובניגוד לגנרטורים של אמזון, הוא צריך לעבוד כל השנה.
