כשחברת AI אמרה לא לפנטגון
לפני כמה חודשים קיבלה אנתרופיק הצעה מהפנטגון. הצבא האמריקאי רצה גישה בלתי מוגבלת לבינה המלאכותית של החברה, כולל שימוש בה לניטור מסיבי של אזרחים ולנשק אוטונומי. אנתרופיק ביקשה מגבלות ברורות שיוציאו שני שימושים אלה מחוץ להסכם.
הפנטגון סירב לקבל את המגבלות.
אנתרופיק סירבה לחתום בלעדיהן.
וכך נכנסה אחת מחברות ה-AI הגדולות בעולם לעימות ישיר עם מחלקת ההגנה האמריקאית. התגובה של הפנטגון לא אחרה לבוא: הוא הכריז על אנתרופיק "סיכון לשרשרת האספקה". ייעוד שמיועד בדרך כלל לאויבים זרים.
לא לסטארטאפ מסן פרנסיסקו שמנסה לשמור על ערכים.
OpenAI ו-xAI קפצו. גוגל קפצה שלישית.
אנתרופיק לא חתמה, אז מישהו אחר חתם. OpenAI חתמה מיד. xAI של אילון מאסק חתמה גם היא. ועכשיו גוגל, החברה השלישית שנכנסת לוואקום שאנתרופיק השאירה.
ההסכם של גוגל מקנה לפנטגון גישה למערכות הבינה המלאכותית שלה ברשתות מסווגות, כמעט ל"כל שימוש חוקי". בחוזה יש שפה שאומרת שגוגל לא מתכוונת שה-AI שלה ישמש לניטור מסיבי של אזרחים או לנשק אוטונומי. דומה מאוד לשפה שיש בחוזה של OpenAI.
אבל ה-"וול סטריט ג'ורנל" ציין שלא ברור אם ההתחייבויות הללו ניתנות לאכיפה משפטית.
מה גוגל לא ענתה
950 עובדי גוגל חתמו על מכתב פתוח שביקש מהחברה לעמוד לצד אנתרופיק ולא לחתום ללא אותן מגבלות. הם ביקשו שגוגל תבחר בעמדה ברורה בנוגע לנשק אוטונומי ולניטור אזרחים.
גוגל לא ענתה לבקשת תגובה.
מה הבחירה האמיתית כאן?
אנתרופיק עמדה על שלה ושילמה מחיר כלכלי אמיתי. הפנטגון הפך אותה לאיום רשמי על שרשרת האספקה, ועכשיו החברה שרויה בתוך תיק משפטי. השופט נתן לה צו מניעה זמני נגד הייעוד, אבל המאבק עוד לא נגמר.
גוגל, לעומתה, בחרה בחוזה. בהכנסות. בגישה.
אי אפשר לומר שמדובר בבחירה פשוטה. עסקי ממשלה בגודל כזה הם מסחר לגיטימי. וגם גוגל לא חתמה על "עשו כל מה שאתם רוצים", יש שפה בחוזה. אבל כשהשפה הזו לא ניתנת לאכיפה, היא מילים על נייר.
לאן מכאן?
הסיפור הזה מציב שאלה שאי אפשר להוציא מהראש: אם חברת AI מסרבת לעסקה ממשלתית רק כדי שמתחרה שלה תחתום מיד, מה אנחנו בעצם משיגים?
הגבול שאנתרופיק שרטטה, והמחיר שהיא שילמה על זה, הופכים לחסר משמעות אם גוגל ו-OpenAI ממלאות את הוואקום בלי אותן מגבלות.
950 אנשים בגוגל הבינו את זה. השאלה היא אם מישהו בכיר יותר ייקח את זה ברצינות.
