המהפכה הדיגיטלית: בינה מלאכותית משתלטת על מקומות העבודה
בינה מלאכותית (AI) משנה את פני שוק העבודה בקצב מסחרר. המהפכה התעסוקתית שאנו עדים לה אינה תיאורטית עוד אלא מציאות יומיומית המשתקפת בהחלטות של חברות וארגונים ברחבי העולם. דוגמה בולטת לכך התרחשה לאחרונה בחברת Duolingo, האפליקציה ללימוד שפות, שהודיעה לפני שבוע על מעבר לגישת "AI-First" והחליטה להפסיק בהדרגה את השימוש בקבלנים חיצוניים עבור משימות שה-AI יכול לבצע.
בהודעה שפרסם לואיס פון אן, מנכ"ל Duolingo, הוא הכריז: "פיתוח מאה הקורסים הראשונים שלנו לקח כ-12 שנים, וכעת, בכשנה אחת, הצלחנו ליצור ולהשיק כמעט 150 קורסים חדשים" TechCrunch. המנכ"ל הוסיף כי זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו בינה מלאכותית יכולה להועיל ישירות ללומדים. אולם, כפי שדיווח בריאן מרצ'נט, עיתונאי שחקר את הנושא, החברה כבר פיטרה כ-10% מקבלני המשנה שלה בסוף 2023, ובאוקטובר 2024 היה סבב פיטורין נוסף. בשני המקרים, מתרגמים ואחר כך כותבים הוחלפו בבינה מלאכותית.
אך Duolingo אינה לבד. מיקרוסופט, ענקית הטכנולוגיה העולמית, דיווחה כי בינה מלאכותית אחראית כיום לכתיבת חלק ניכר מהקוד של החברה. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, ציין בהצהרה פומבית כי 30% מהקוד של החברה כבר נכתב על ידי AI, וכי המספר הזה רק הולך וגדל. זוהי מגמה שמסמלת שינוי עמוק באופן שבו אפילו חברות טכנולוגיה מעסיקות מתכנתים ומפתחים.
מיכאל קאופמן, מנכ״ל ובעלים של חברת פייבר, מרקט פלייס לפרילאנסרים שמבצעים בעיקר משימות שיווק, כתב מכתב לעובדי החברה עם אמירה מטלטלת: "גוגל מתה. מודלי שפה ענקיים ו-GenAI הם הבסיס החדש". האתגר לפייבר כפול – הן עובדי החברה והן הפרילנסרים המשתמשים בפלטפורמה עלולים להיות מוחלפים, ולכן החברה השיקה את Fiverr Go, פלטפורמה חדשה המשלבת AI כדי לעזור לפרילנסרים "להפוך לבלתי ניתנים להחלפה, ולא למיושנים". מכתבו של קאופמן משקף תחושה רווחת בתעשייה שמהפכת ה-AI הנוכחית שונה מהותית ממהפכות טכנולוגיות קודמות בהיקפה, מהירותה והשפעתה המיידית על שוק העבודה.
מחקר עדכני: היקף השפעת ה-AI על שוק העבודה
מחקרים עדכניים מספקים תמונה מורכבת של השפעת ה-AI על שוק העבודה. על פי דו"ח של מקינזי, עד שנת 2030 פעילויות שמהוות עד 30% מסך שעות העבודה הנוכחיות בכלכלה האמריקאית עשויות להיות ממוכנות.
הפורום הכלכלי העולמי (WEF) צופה שינויים דרמטיים בעולם העבודה, כאשר בינה מלאכותית תיצור 78 מיליון משרות חדשות (נוספות על אלו שהיא תעלים) עד שנת 2030, ועתיד העבודה יהיה סביב שיתוף פעולה בין בני אדם למכונות. אולם, לצד ההבטחה לצמיחת משרות חדשות, ישנו גם חשש משמעותי.
מוסטפה סולימן, מנכ"ל הבינה המלאכותית במיקרוסופט, צוטט כאומר שמחצית מכל "פעילויות העבודה" יהפכו לאוטומטיות, החל משנת 2030. סולימן הוסיף כי ההשלכות של בינה מלאכותית "יהיו מערערות מאוד עבור מאות מיליוני עובדים שיצטרכו, לכל הפחות, לרכוש מיומנויות חדשות ולעבור למשרות חדשות".
מפעלים ללא עובדים: העתיד כבר כאן
המגמה של אוטומציה אינה מוגבלת רק לעולם ההייטק. בענף הייצור והתעשייה, השינוי עוד דרמטי יותר. על פי נתונים עדכניים, כ-2.25 מיליון רובוטים תעשייתיים נמצאים כרגע בשימוש ברחבי העולם, וכבר כ-1.7 מיליון משרות בתעשייה אבדו לאוטומציה. התחזיות צופות כי עד 20 מיליון משרות ייצור עלולות להיאבד לרובוטים עד 2030.
בסין, ניתן לראות דוגמה מוחשית לעתיד זה במפעל האוטומטי לחלוטין של חברת Xiaomi, המייצר סמארטפון בכל שנייה, ללא כל התערבות אנושית. ביפן, המשבר הדמוגרפי של הזדקנות האוכלוסייה מאיץ את האימוץ של רובוטים ואוטומציה. חישובי קרן המטבע הבינלאומית מצאו שצפיפות רובוטים גבוהה יותר בתעשייה ביפן קשורה לא רק לפריון גבוה יותר, אלא גם לרווחים מקומיים בתעסוקה ובשכר – תופעה הפוכה מזו שנמצאה בארצות הברית.
המזכיר האמריקאי למסחר הדגיש לאחרונה כי העתיד טמון בעבודות שיתמקדו בתחזוקה ותיקון של רובוטים במפעלים, עם שכר התחלתי של 80,000–90,000 דולר בשנה. זוהי דוגמה טובה לאופן שבו אוטומציה לא בהכרח מחסלת משרות, אלא יכולה לשנות את אופיין ולהעלות את רמת המיומנות והשכר הנדרשים.
כלים חדשים משנים תעשיות שלמות
ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה היא רחבה ומגוונת, וניתנת לחלוקה לפי תעשיות וסוגי תפקידים. על פי מחקר עדכני של אוניברסיטת MIT, רובוטים תעשייתיים אכן מפחיתים משרות ושכר – במיוחד עבור עובדים בתעשיית הרכב ובאזורים מסוימים של המדינה. המחקר מצא כי תעשיית הרכב אימצה רובוטים יותר מכל תעשייה אחרת, כאשר היא מעסיקה 38% מהרובוטים הקיימים עם ממוצע של 7.5 רובוטים לכל אלף עובדים.
חברות רבות כבר עברו מאסטרטגיה של "רובוטים במקום בני אדם" לגישה של שיתוף פעולה. רובוטים שיתופיים (קו-בוטים) מתוכננים במיוחד לעבוד לצד עובדים אנושיים, שיפור הפריון והבטיחות תוך טיפול במשימות חזרתיות או תובעניות פיזית. יצרני אלקטרוניקה, למשל, משתמשים בקובוטים להנחת רכיבים מדויקת, שיפור משמעותי של היעילות והדיוק בתהליך ההרכבה.
מגמה חדשה זו מעלה שאלות חשובות: האם שיתוף פעולה בין אדם למכונה הוא העתיד? או שמא זהו שלב ביניים בדרך לאוטומציה מלאה? האם מדובר בפתרון שיאפשר לבני אדם להמשיך להיות חלק משמעותי בעולם העבודה, או שזו רק דחייה זמנית של הבלתי נמנע?
האם כל עבודה בסכנה? מקצועות שעומדים להשתנות
לפי נתונים עדכניים, כ-25% מהמשרות בארצות הברית נמצאות בסיכון גבוה לאוטומציה. עם זאת, לא כל תפקיד או תעשייה נמצאים באותה רמת סיכון. מחקרים מצביעים על כך שמשרות הדורשות מיומנויות חזרתיות ופחות מורכבות הן בסיכון גבוה יותר להחלפה על ידי בינה מלאכותית:
שירותי משרד ותמיכה מנהלתית: צפויה ירידה של כ-25% במספר העובדים בתחום זה.
שירותי לקוחות: צפויה ירידה של כ-20% במספר העובדים בתחום זה.
הנהלת חשבונות ותפקידי תיעוד: צפויה להיות מושפעת מאוד עם ירידה של כ-30% בכוח האדם.
משרות כניסה בתחומי התוכנה: אלגוריתמים של AI כבר מסוגלים לכתוב קוד בסיסי במגוון שפות תכנות.
אפילו מקצועות שנחשבו בעבר כחסינים מפני אוטומציה נמצאים כעת תחת איום פוטנציאלי. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, טען לאחרונה כי בתוך 10 שנים, בינה מלאכותית תחליף רבים מהרופאים והמורים – ובני אדם לא יידרשו "עבור רוב הדברים".
ההשפעה על סין, יפן וכלכלות מובילות אחרות
בסין, שמובילה כיום בשימוש ברובוטים תעשייתיים, מחקרים מראים דפוס מעניין של השפעה כפולה: מחד, האוטומציה מייצרת אפקט תחלופה המשנה את הקצאת המשימות לגורמי ייצור יחסית לעבודת אדם, ומאידך, הכנסת משימות חדשות מייצרת אפקט יצירה.
מחקר שנערך על שוק העבודה בסין מצא כי ההכנסה וההתקנה של טכנולוגיית בינה מלאכותית, כפי שמיוצגת על ידי רובוטים תעשייתיים בחברות סיניות, דווקא הגדילה את מספר המשרות. זאת בניגוד לחששות המקובלים לגבי אובדן משרות. מחקרים נוספים בסין אישרו כי הצמיחה של פריון העבודה, העמקת ההון וההתמחות בחלוקת העבודה שהובאה על ידי הבינה המלאכותית השפיעו לחיוב על התעסוקה.
ביפן, המדינה המובילה ברובוטיקה תעשייתית, המצב שונה בשל האתגר הדמוגרפי הייחודי. יפן חווה ירידה של שיא של האוכלוסיה שלה, כאשר מספר המתים עולה על מספר הלידות בממוצע של 1,000 איש ביום. בהקשר זה, אוטומציה ובינה מלאכותית נתפסות כמענה הכרחי לאתגר כוח העבודה המצטמצם, ולא כאיום על תעסוקה.
הזדמנויות חדשות בעידן ה-AI
למרות החששות, רבים מהמחקרים מצביעים על כך שבינה מלאכותית לא בהכרח תוביל לאבטלה המונית. עיון במחקרים מגלה כי עד 2030, 70% מהמיומנויות המשמשות ברוב המשרות ישתנו, כאשר יותר מ-10% מהמועסקים כיום הם בעלי תפקידים שלא היו קיימים בשנת 2000 – תפקידים כמו מהנדס AI וראש תחום הבינה.
המעבר למשרות שדורשות מיומנויות חדשות כבר מתרחש. לפי דו"ח מקינזי, אחד מכל 16 עובדים עשוי להידרש להחליף מקצוע עד 2030. זה למעלה מ-100 מיליון עובדים בשמונה המשקים שנחקרו. זהו אתגר עצום אך גם הזדמנות ליצירת תעסוקה איכותית יותר.
ומהן המשרות החדשות שייווצרו? הנה כמה דוגמאות:
מפתחי ומאמני AI: אנשים שיתמחו בפיתוח, אימון ותחזוקה של מערכות בינה מלאכותית.
מנתחי אתיקה של AI: מומחים שיעסקו בהיבטים האתיים והמוסריים של מערכות AI.
טכנאי רובוטיקה: טכנאים המתמחים בתחזוקה ותיקון של רובוטים תעשייתיים ושירותיים.
מתכנני חוויית אדם-מכונה: מומחים בתכנון ושיפור האינטראקציה בין בני אדם למערכות אוטומטיות.
מנהלי פרויקטים דיגיטליים: אנשים שינהלו פרויקטים המשלבים עובדים אנושיים עם מערכות אוטומטיות.
אתגרים חברתיים ופתרונות אפשריים
אחת הסוגיות החשובות שעולות מהמחקרים היא השפעה לא אחידה של בינה מלאכותית על קבוצות שונות בחברה. מחקר של מכון קנאן לעסקים פרטיים מצא כי שמונה מתוך 10 נשים (58.87 מיליון) בכוח העבודה האמריקאי נמצאות במקצועות בעלי חשיפה גבוהה לאוטומציה של בינה מלאכותית, לעומת שישה מתוך 10 גברים (48.62 מיליון). משמעות הדבר היא ש-21% יותר נשים מגברים בכוח העבודה האמריקאי חשופות לאוטומציה.
מחקר נוסף מצביע על פגיעה אפשרית שאינה אחידה בקבוצות שונות של עובדים. עובדים במשרות בשכר נמוך עד 14 פעמים יותר סביר שיצטרכו לשנות מקצוע מאשר אלה בתפקידים בעלי השכר הגבוה ביותר, ולרובם יידרשו מיומנויות נוספות כדי לעשות זאת בהצלחה. נשים הן פי 1.5 יותר סביר שיצטרכו לעבור למקצועות חדשים מאשר גברים.
יתרה מכך, האתגר אינו רק בהחלפת עובדים, אלא גם בשינוי מהותי באופי העבודה. כמעט 100% מהארגונים שנסקרו ראו לפחות רמה מסוימת של השפעה מבינה מלאכותית ואוטומציה. שילוב טכנולוגיות אלה עלול להיתקל בהתנגדות מצד עובדים החוששים לביטחון תעסוקתי. תקשורת ברורה והכשרה מחדש יכולות לסייע להקל על מעבר זה.
מדיניות ציבורית ופתרונות לאתגרי העתיד
מול האתגרים שמציבה המהפכה הטכנולוגית, מדינות שונות מנסות לפתח פתרונות מדיניות:
הכשרה מחדש בקנה מידה נרחב: מדינות כמו סינגפור וגרמניה משקיעות משאבים ניכרים בתוכניות להכשרה מחדש של עובדים.
רשתות ביטחון חברתיות: הרחבת תוכניות רווחה וביטחון סוציאלי כדי לתמוך באלה שמושפעים שלילית מהמעבר הטכנולוגי.
שינויים במערכת החינוך: התאמת מערכות חינוך לעידן הדיגיטלי, עם דגש על מיומנויות שלא ניתן בקלות להחליף באמצעות אוטומציה.
מדיניות "העובד תחילה": חברות כמו מיקרוסופט ו-IBM מיישמות מדיניות שמתעדפת הכשרה מחדש של עובדים קיימים במקום החלפתם.
בחינת מודלים כלכליים חדשים: מדינות אחדות בוחנות רעיונות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית כמענה פוטנציאלי לעולם עם פחות עבודה אנושית.
דעות מומחים: האם יש סיבה לאופטימיות?
הדעות בקרב מומחים חלוקות לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של בינה מלאכותית על תעסוקה. אריק בריניולפסון, פרופסור למדעי המחשב ב-MIT, טוען כי "המהפכה הדיגיטלית תיצור יותר משרות משתחליף בטווח הארוך, אך המעבר יהיה כואב עבור רבים ויחייב התערבות מדיניות משמעותית".
לעומתו, דארון אסמוגלו, כלכלן ב-MIT, מזהיר מפני "אופטימיות יתר" בנוגע להשפעת האוטומציה. במחקרו החדש, הוא מוצא כי רובוטים תעשייתיים אכן מפחיתים משרות ושכר, במיוחד עבור עובדים בתעשיית הרכב ואזורים מסוימים של המדינה.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מציג עמדה מורכבת ומעניינת. בדיון שהתקיים במאי 2024 ב-MIT, הוא הזהיר כי "בינה מלאכותית תבטל הרבה משרות נוכחיות, ויהיו סוגי משרות שייעלמו לחלוטין". עם זאת, הוא מאמין שבטווח הארוך, הטכנולוגיה תיצור הזדמנויות חדשות וצמיחה כלכלית.
לקראת עולם עבודה חדש
המהפכה הטכנולוגית הנוכחית אינה הראשונה שמערערת את שוק העבודה, אך היא בהחלט אחת המשמעותיות והמהירות ביותר. מהפכת הבינה המלאכותית שונה ממהפכות קודמות בכך שהיא משפיעה גם על עבודות "צווארון לבן" ומשרות הדורשות השכלה גבוהה, ולא רק על עבודות ייצור ועבודות פיזיות.
האם בינה מלאכותית גוזלת את מקומות העבודה שלנו? התשובה מורכבת ותלויה בגורמים רבים: המגזר, רמת המיומנות, היכולת להסתגל לשינויים, והמדיניות שתאומץ כדי להתמודד עם המעבר.
המחקרים מצביעים על התפתחות דואלית: מצד אחד, רבים יאבדו את עבודתם או יצטרכו לעבור הסבה מקצועית משמעותית. מצד שני, ייפתחו הזדמנויות חדשות, חלקן בתפקידים שעדיין אינם קיימים.
האתגר האמיתי הוא לא למנוע את המהפכה הטכנולוגית, אלא לנהל אותה באופן שיביא לתועלת מרבית עבור החברה כולה. זה ידרוש שיתוף פעולה בין ממשלות, חברות, מוסדות חינוך ועובדים כדי ליצור עתיד שבו טכנולוגיה משלימה ומעצימה את היכולות האנושיות, במקום להחליף אותן.
דניאל שרייבר, המייסד והמנכ"ל של חברת הביטוח הדיגיטלית למונייד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, מציג עמדה ייחודית ומעמיקה על השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה. בניגוד לחלק מהמנהלים שמנסים להרגיע את החששות, שרייבר מדבר בגילוי לב על המהפכה המתרחשת, ומתאר אותה במונחים דרמטיים יותר.
בהרצאתו המפורסמת "החייזרים נחתו – והם מוכנים לעבוד בחינם", שרייבר מציג את הבינה המלאכותית כמשהו שמשנה את כללי המשחק באופן קיצוני. הוא מתייחס לטכנולוגיות AI כאל כוח אדיר שיכול להחליף עובדים רבים, ולא רק לשמש ככלי עזר. בשיחה עם עיתון דה-מרקר, הוא הזהיר כי "החשש מדיסטופיה בעקבות כניסת ה-AI הוא חשש אמיתי. דברים קורים בקצב מהיר, ולא בעתיד הרחוק".
שרייבר מדגיש שבניגוד לדעה הרווחת, דווקא עובדי "צווארון לבן" נמצאים בסכנה גדולה יותר להחלפה מאשר עובדי כפיים. "קשה לי לראות איך לא נעדיף מערכות בינה מלאכותית על פני עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ומתכנתים", הוא טוען. זאת בניגוד לתפיסה המסורתית לפיה האוטומציה משפיעה בעיקר על עבודות פיזיות ופשוטות.
בחברת למונייד, שרייבר לא רק מדבר על מהפכת ה-AI אלא גם מיישם אותה בפועל. החברה משתמשת בבינה מלאכותית באופן נרחב, ולפי דיווחים, כחמישית מהתכתובות עם לקוחות כבר מקבלות מענה באמצעות AI. זוהי דוגמה מוחשית ליכולת של טכנולוגיות אלו להחליף תפקידים שנחשבו בעבר לאנושיים מטבעם.
למרות חששותיו, שרייבר אינו פסימי לחלוטין. הוא מאמין שהמפתח טמון במדיניות נכונה ובהתאמת מערכות החינוך והכלכלה למציאות החדשה. לדבריו, "המשותף לאוטופיה ולדיסטופיה הוא שבשתיהן בני אדם לא עובדים, המכונות מחליפות אותנו. זה נגזר עלינו, אבל אני לא מקבל את זה שאנחנו הולכים לדיסטופיה. זה תלוי בנו, באופן שבו נגיב, במדיניות." שרייבר קורא למדינות ולארגונים להיערך כראוי למהפכה, לפתח מודלים כלכליים חדשים, ולהשקיע בהכשרה ובחינוך מותאמים לעידן ה-AI.
גישתו של שרייבר, שמשלבת אזהרה וקריאה לפעולה, מספקת נקודת מבט חשובה בדיון על השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה ומציעה את החשיבה ארוכת הטווח הנדרשת כדי להתמודד עם האתגרים המורכבים שהיא מציבה בפנינו.
