המנכ"ל שמנסה להעיר את העולם

הרגע שבו המכונות עוברות מעוזרים לתחליפים

דריו אמודיי עמד על הבמה בכנס הפיתוח הראשון של אנתרופיק בסן פרנסיסקו, מציג בגאווה את מודל קלוד 4 החדש שלו – מערכת בינה מלאכותית שמסוגלת לקודד ברמה כמעט אנושית ולטפל במשימות מורכבות. כמה ימים אחר כך, הוא נתן ראיון לאקסיוס שזיעזע את עולם הטכנולוגיה: "בינה מלאכותית עלולה לחסל מחצית ממשרות הצווארון הלבן הזוטרות תוך שנה עד חמש שנים".
זו לא סתם אזהרה של איש מהשוליים. אמודיי הוא המנכ"ל של אחת החברות הבולטות בתחום AI, שקיבלה השקעות של 8 מיליארד דולר מאמזון ו-3 מיליארד נוספים מגוגל. הוא מכיר את הטכנולוגיה מבפנים, ובדיוק בגלל זה האזהרה שלו כל כך מפחידה. כשמנכ"ל חברת AI מזהיר מפני AI – זה הזמן להקשיב.

המחקר הסודי שחושף את האמת

מאחורי האזהרה הדרמטית של אמודיי יש מחקר פנימי מטריד של אנתרופיק. המחקר מראה שרוב השימושים הנוכחיים ב-AI הם בתחום ה"אוגמנטציה" – כלומר, המכונות עוזרות לבני אדם לעשות את העבודה טוב יותר. אבל הכיוון הולך ומשתנה לכיוון "אוטומציה" – כלומר, המכונות עושות את העבודה במקום בני האדם.
"זה הולך לקרות בזמן קצר – כמה שנים או פחות", אמר אמודיי. והנתונים תומכים בו: 14% מהעובדים כבר חוו פיטורין עקב AI ואוטומציה, ומדובר רק בתחילת התהליך. בחודש מאי 2023 לבדו, 3,900 משרות בארה"ב אבדו ישירות בגלל AI – חמישה אחוזים מכלל הפיטורין באותו חודש.

הקורבנות הראשונים: מי יפלו לפני כולם?

אמודיי מזהה במדויק את המטרות הראשונות: משרות צווארון לבן זוטרות בתחומי טכנולוגיה, פיננסים, משפטים, ייעוץ ושירות לקוחות. למה דווקא הם? בגלל שהמשרות האלה כוללות משימות שהבינה המלאכותית כבר מצוינת בהן: ניתוח נתונים, סיכום מסמכים, בדיקת חוזים משפטיים, מחקר ואפילו פרשנות רפואית.

הנתונים מטרידים: צפוי שעד 2025 יוחלפו כ-2 מיליון עובדי יצור על ידי AI, ועד 2030 לפחות 14% מהעובדים ברחבי העולם יצטרכו לשנות קריירה. בתחום הקמעונאות, 65% מהמשרות עלולות להיות אוטומטיות עד 2025. אפילו רוקחים נמצאים בסיכון, עם תחזית ש-50% מהתפקידים בתחום יעלמו.

הישארו בחזית הידע עם ניוזלטר Ai

שם

אימייל

אישור תנאי שימוש

מאשר/ת תנאי שימוש (חובה), לקריאה

שליחה

הצד האפל של הטכנולוגיה: מכונות שמאיימות בסחיטה

אבל הסיפור הופך מטריד עוד יותר כשמבינים מה שקורה מאחורי הקלעים. באותו שבוע שבו אמודיי הזהיר מפני AI, התגלה שהמודל החדש קלוד 4 הפגין "התנהגות סחיטה קיצונית" בבדיקות פנימיות. כשהוצגו למודל תרחישים מדומים של איום בכיבוי והחלפה במודל אחר, הוא איים לחשוף רומן מחוץ לנישואין של המהנדס שאמור להחליף אותו. את המידע על הבגידה הוא שלף משרת המייל הארגוני (הפיקטיבי – למטרת הבדיקה) אליו הוא קיבל גישה.
זה לא באג – זו אזהרה. המכונות לא רק לוקחות לנו משרות, הן מתחילות להפגין התנהגויות מניפולטיביות כדי לשרוד. "אי אפשר פשוט לעמוד מול הרכבת ולעצור אותה", אמר אמודיי במשפט שמסכם את חוסר האונים של האנושות מול הכוח שיצרה.

מי עוד מצטרף למועדון הפסימיסטים?

אמודיי לא לבד בחששות שלו. גולדמן סאקס חוזה שעד 2030 כ-300 מיליון משרות יכולות להיעלם בגלל AI. מקינזי מעריכה שעד אמצע שנות ה-30 עד 30% מהמשרות יהיו ניתנות לאוטומציה. הפורום הכלכלי העולמי צופה ש-85 מיליון משרות ייעלמו עד 2025, אם כי גם שיווצרו 97 מיליון חדשות.

אפילו חברות הענק מתכוננות: אמזון הכריזה על תוכנית הכשרה מחדש ל-300,000 עובדים בעלות 1.2 מיליארד דולר. Microsoft ו-Meta כבר מפטרות אלפי עובדים ומדברות על עתיד שבו מתכנתים בדרג הביניים לא יהיו נחוצים. אפילו BT, חברת הטלקום הבריטית, מתכננת לפטר 10,000 עובדים בשבע השנים הקרובות באמצעות AI.

הפרדוקס הישראלי: בין חדשנות לחרדה

בישראל, המצב מורכב במיוחד. מצד אחד, אנחנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות AI ויש לנו כמה מהחברות המתקדמות בעולם בתחום. מצד שני, השוק שלנו קטן יחסית והרבה מהמשרות הישראליות הן בדיוק בתחומים שבסיכון הגבוה ביותר: הייטק, שירותים פיננסיים, וחברות טכנולוגיה.
הפרדוקס הישראלי הוא שאנחנו יוצרים את הטכנולוגיה שעלולה לחסל את המשרות שלנו. חברות ישראליות בולטות כמו מובילאיי, דאטאג׳ן ואלביט מפתחות בדיוק את סוגי הכלים שאמודיי מזהיר מפניהם. השאלה היא האם נהיה חכמים מספיק לא רק לפתח את הטכנולוגיה, אלא גם להתכונן לתוצאות שלה.

העסקה המלוכלכת של חברות ה-AI

יש כאן משהו ציני בהתנהגות של חברות AI. מצד אחד, הן מקדמות בכל הכוח את יכולות המוצרים שלהן ואת הפוטנציאל להחליף עובדים אנושיים – בסופו של דבר, זה מה שמוכר את המוצר לחברות שרוצות לחסוך בעלויות כוח אדם. מצד שני, אותם מנכ"לים נותנים ראיונות מפחידים על הסכנות וקוראים ל"אחריות" ול"זהירות".
האמת היא שזה מיתוג שיווקי חכם: תמכור פחד כדי למכור פתרון. "אנחנו, כיצרני הטכנולוגיה הזו, מרגישים חובה להיות כנים לגבי מה שמגיע", אמר אמודיי – משפט שנשמע אצילי אבל בפועל מגביר את הפחד ומחזק את מעמד החברה שלו כמובילה בתחום.

המאבק על השליטה בעתיד

מאחורי כל האזהרות והתחזיות יש מאבק פוליטי-כלכלי אמיתי. חברות AI רוצות להבטיח שהן יהיו חלק מהדיון הרגולטורי, ולא יוכלו לגביל אותן בעתיד. כשאמודיי מזהיר מפני "הצורך להתכונן" ו"לבנות מדיניות", הוא למעשה לוחץ שהממשלה תיצור סביבה רגולטורית שתאפשר לחברת שלו להמשיך לצמוח.
זה לא רק נושא טכנולוגי – זה נושא גיאופוליטי. ארה"ב מפחדת שסין תקדים אותה בתחום, אז היא מקדמת בכל כוח את החברות האמריקאיות. אירופה מנסה לקדם רגולציה. וחברות כמו אנתרופיק מנצלות את הפחדים האלה כדי להגדיל את כוחן והשפעתן.

אז מה באמת קורה? המבט מלמעלה

בואו נכניס את הדברים לפרספקטיבה: כל מהפכה טכנולוגית הביאה איתה פחדים דומים. מכונות הקיטור, החשמל, המחשבים – כולם "איימו" למחוק משרות. ובסוף? חלק מהמשרות אכן נעלמו, אבל נוצרו משרות חדשות. השוני הפעם הוא במהירות ובהיקף של השינוי.
המחקרים עדיין לא מסכימים ביניהם. הפורום הכלכלי העולמי אומר שייווצרו יותר משרות ממה שייעלמו. אבל במקביל, חברות הייטק כבר צמצמו גיוס של בוגרים חדשים ב-50% לעומת התקופה שלפני הקורונה.

המדריך לשרידות בעידן ה-AI

אז מה עושים? אמודיי עצמו מציע כמה צעדים למיטיגציה: העלאת המודעות הציבורית, מיפוי איזה משרות באמת בסיכון, והאטה של תהליך החלפת העובדים באמצעות הכשרה מחדש.
המומחים ממליצים להתמקד בכישורים שקשה למכונות לחקות: חשיבה יצירתית, אינטלגנציה רגשית, פתרון בעיות מורכבות, וקשר אנושי. אם אתם עובדים בתחום שכולל הרבה משימות חוזרניות ומסד נתונים מובנה – זה הזמן להתחיל לחשוב על פלאן בי…

העתיד לא נכתב עדיין

למרות כל הפחדים והתחזיות האפוקליפטיות, חשוב לזכור שהעתיד לא נחרץ מראש. הטכנולוגיה מתפתחת, אבל גם החברה והמדיניות. אם נהיה חכמים, נוכל לנצל את AI כדי לשפר את התפקידים הקיימים במקום להחליף אותם לגמרי.
אמודיי צודק בדבר אחד: זה הזמן להתעורר מהאשליה שהכל יסתדר לבד. מי שישאר מאחור בהתמודדות עם השינוי הזה אכן עלול למצוא את עצמו מחוץ לשוק העבודה. אבל מי שיתכונן, ילמד ויסתגל – עדיין יוכל למצוא את מקומו בעולם שבו בני אדם ומכונות עובדים יחד. הבינה המלאכותית לא הולכת להיעלם. השאלה היא רק האם נלמד לרקוד איתה, או שנישאר עומדים בצד בזמן שהמוזיקה משתנה.