מישהו ישאל כאן שאלה פשוטה: מה לרשת סופרמרקטים ולמרוץ הבינה המלאכותית?
שוורץ גרופ היא אחת הקמעונאיות הגדולות בעולם. לידל, קאופלנד, עשרות מיליארדי אירו בהכנסות. לא בדיוק החברה שהייתם מצפים למצוא בכותרת על בינה מלאכותית.
ובכל זאת, השבוע קוהיר, סטארטאפ הבינה המלאכותית הקנדי, הכריזה שהיא רוכשת את אלף אלפא הגרמנית, ושוורץ גרופ היא מי שנותנת לעסקה את החמצן הפיננסי שלה: 500 מיליון אירו, בתמורה לכך שהישות החדשה תרוץ על תשתית הענן של שוורץ.
שתי חברות שפיגרו, מתאחדות
הנה הסיפור האמיתי: לא מדובר בשתי חברות חזקות שמתאחדות מכוח. מדובר בשתי חברות שנשארו מאחור בשוק שמתקדם מהר מדי.
קוהיר הוקמה ב-2019 ושווייה עמד על 6.8 מיליארד דולר בסבב האחרון. לפי הדיווחים, היא הגיעה ל-240 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות ב-2025. לא קטנה. אבל גם לא OpenAI. אלף אלפא, שעלתה לכותרות כסיפור ההצלחה של בינה מלאכותית אירופאית, נאלצה להתמודד עם אתגרים עסקיים רציניים: הכנסות נמוכות, הפסדים משמעותיים.
ביחד, לפי ההערכות שפורסמו, השווי של הישות המשולבת אמור להגיע לסביבות 20 מיליארד דולר. הרבה מזה הוא פרמיה של ציפיות.
מה שהן מוכרות: ריבונות
המיתוג שקוהיר ואלף אלפא בחרו לעסקה הזו הוא "בינה מלאכותית ריבונית". הרעיון: חברות וממשלות ששולחות את הנתונים שלהן לגוגל, מיקרוסופט או OpenAI, מאבדות שליטה על המידע הזה. ישות שרצה על תשתיות אירופאיות, בבעלות חברות אירופאיות, עם מדיניות שתואמת את תקנות הפרטיות האירופאיות, מציעה משהו אחר.
שני הממשלות שמעורבות, קנדה וגרמניה, תמכו בעסקה. זה לא קרה בשקט, זה היה חלק מהסיפור.
שוורץ גרופ: קנייה עצמית בעסקה של אחרים
הפרט הכי מעניין בכל העסקה הזו הוא דווקא שוורץ גרופ. היא כבר החזיקה מניות באלף אלפא לפני הכרזת המיזוג, וכעת הופכת לבעל מניות אסטרטגי בישות המשולבת. 500 מיליון האירו שהיא מעמידה הם "מימון מובנה", ובתמורה הישות החדשה תרוץ על סטאקאיטי, פלטפורמת הענן הריבוני שפועלת בתוך חטיבת הטכנולוגיה של שוורץ.
בעברית פשוטה: שוורץ משקיעה חצי מיליארד ומקבלת לקוח ענק לתשתית הענן שלה. גם כך המספרים עובדים עבורה.
סבב גיוס חדש, שווי שנקבע מראש
במקביל לעסקה, קוהיר מגייסת סבב השקעה חדש, סדרה האי. שווי העסקה, שפורסם בתקשורת הגרמנית, כבר נקבע: כ-20 מיליארד דולר. זה מספר שלא ניתן להסביר על בסיס ההכנסות הנוכחיות בלבד. זהו ערך שמגלם ציפייה: שהמהלך הריבוני ישתלם, שלקוחות אירופאיים שמחפשים אלטרנטיבה לענקי הטכנולוגיה האמריקאיים יפנו לכאן.
ייתכן שהם צודקים. יש לא מעט חברות ומשרדי ממשלה שמעדיפות לא לשלוח נתונים רגישים דרך שרתים שנמצאים בסיאטל.
האם זה יספיק
ב-2023 היה נהוג לדבר על "אלטרנטיבות אירופאיות" לבינה המלאכותית האמריקאית כאפשרות אידיאולוגית מעניינת. ב-2026 התמונה ברורה יותר: הפער הטכנולוגי בין OpenAI, גוגל ואנתרופיק לבין שאר השוק הוא עצום. שתי חברות שמתמזגות כדי לא לשקוע אינן בהכרח שתי חברות שיגיעו ביחד לראש.
אבל בשוק הארגוני, הממשלתי ובמגזרים רגישים, "הכי חזק" לא תמיד מנצח. לפעמים "הכי אמין מבחינה משפטית" הוא הקלף החזק.
לידל וקאופלנד, שתי רשתות הסופרמרקט הגרמניות המובילות של קבוצת שוורץ, יודעות דבר אחד שסיליקון ואלי לא תמיד מבינה: הצרכנים האירופאיים רוצים שיקיימו את ההבטחות, לא רק שיתנו מוצר מהיר יותר.
אם הצלחה ב-2026 נמדדת בדולרים ובשווי, קוהיר ואלף אלפא עדיין רחוקות מלנצח. אבל אם המשחק ארוך, ואם הריבונות הדיגיטלית הופכת לנושא פוליטי אמיתי, המהלך הזה עשוי להיראות חכם בדיעבד.
נראה שמישהו בלידל משחק גם אסטרטגיה ולא רק בממרח חמאת בוטנים.
