אנתרופיק מזהירה מנשק ביולוגי. ופתחה מעבדה ביולוגית

אנתרופיק בנתה מעבדה ביולוגית אמיתית. את דרגת הבטיחות שלה היא לא מגלה

לפני שבוע בערך ישבתי מול אולם וניסיתי להסביר למה דווקא אנתרופיק היא החברה שאני סומך עליה יותר מהאחרות. אמרתי שהיא היחידה שכותבת בפומבי כמה מפחיד מה שהיא בונה. הבאתי את החוקר שהתפטר ממנה והזהיר שהדבר הזה עלול להרוג את כולנו. אמרתי שחברה שמדברת ככה על עצמה כנראה גם מתנהגת בזהירות.

שלושה ימים אחר כך רויטרס פרסמה שלאנתרופיק יש מעבדה ביולוגית משלה. פיזית. עם חומר ביולוגי אמיתי.

מה בדיוק יש שם?

ב-18 בספטמבר דיווחו ג'פרי דסטין ומייקל ארמן מרויטרס, על סמך שני מקורות, שאנתרופיק מפעילה מעבדה רטובה באזור מפרץ סן פרנסיסקו. אריק קאודרר-אברמס, שמוביל את תחום מדעי החיים בחברה, אישר את זה בשמו.

"אנחנו מאמינים שכדי לעשות ביולוגיה, המבחן הסופי עדיין נמצא בעבודת מעבדה אמיתית", אמר. "ואנחנו ממש עושים את זה היום".

דובר החברה הוסיף שהמעבדה "לא נועדה לגילוי תרופות באופן ספציפי", ואז סירב להרחיב. קאודרר-אברמס הוסיף שהחברה לא מריצה ניסויים קליניים, לפחות לא כרגע, ולא מתחרה בחברות התרופות. לטק קראנץ' נמסר שהמיקוד הוא ביולוגיה בסיסית. לרויטרס נאמר שהחברה רוצה לטפל במחלות שתעשיית התרופות מזניחה, ושבינה מלאכותית יכולה לזרז פיתוח נוגדנים מורכבים למצבים שנחשבו עד היום קשים מדי לטיפול.

התשובה הזאת משאירה הרבה פתוח.

רויטרס גם הצביעה על מתח מסחרי שקל לפספס. אנתרופיק מוכרת היום את קלוד לג'ננטק, לנובו נורדיסק ולבריסטול מאיירס סקוויב, ובאפריל היא קנתה את קופישנט ביו, לפי דיווחים בכ-400 מיליון דולר במניות. חברת תרופות שמעלה למערכת של אנתרופיק את הפרויקטים הסודיים שלה, ויודעת שבמקביל אנתרופיק מריצה מעבדה משלה, שואלת את עצמה שאלה לגיטימית לחלוטין.

מה שכן ברור: מדעי החיים הם כיום אחד התחומים הגדולים באנתרופיק מבחינת כוח אדם ותקציב. במודעות דרושים אחרונות היא חיפשה אחראי רכש ומומחה לאפיון חלבונים וחומצות גרעין. במודעה אחת נכתב שהמטרה היא להאיץ את ההתקדמות במדעי החיים פי עשרה.

והרובוטים?

לפי המקורות של רויטרס, החזון הוא שקלוד ינהל יחידות רובוטיות שמבצעות ניסויים בהתערבות אנושית מינימלית. קאודרר-אברמס ריכך את זה מיד ואמר שמדובר בשלבים מוקדמים מאוד של אוטומציה.

רק שהתשתית כבר קיימת. באוגוסט הציגה אנתרופיק תקן שמאפשר לסוכני בינה מלאכותית להפעיל מיקרוסקופים, מזלפי נוזלים וזרועות רובוטיות. בהדגמה שפרסמה, קלוד מתאם בין מזלף נוזלים לזרוע רובוטית שמעבירים ביניהם צלחת ניסוי. הניסוי הזה רץ אצל ג'ננטק.

החברה מדגישה שפיקוח אנושי נשאר הכרחי מטעמי בטיחות. אנגאדג'ט הוסיף לזה שתי מילים: לפחות בינתיים.

ויום קודם קרה משהו אחר

ב-17 בספטמבר, יממה לפני הדיווח של רויטרס, השיקה אנתרופיק את תוכנית האימות למדעי החיים. ארגונים שעוברים בדיקה מקבלים גישה למודלים מיתוס, אופוס וסונט עם מסננים "מתירניים יותר לעבודה בתחום הביולוגיה".

יש שם שתי רמות. הרמה הגבוהה, זו שנקראת שימוש בסיכון גבוה, מסירה לפי הניסוח של אנתרופיק עצמה את כל מנגנוני ההגנה שחוסמים בקשות בתחום מדעי החיים. האכיפה עוברת מחסימה בזמן אמת לניטור בדיעבד. ברמה הזאת הגישה למודל מיתוס מוגבלת בינתיים לקבוצה קטנה של גופים, ואנתרופיק עובדת עם ממשלת ארה"ב כדי להרחיב אותה. בין הארגונים שצוטטו בהכרזה: זיירה תרפיוטיקס, אדיסון סיינטיפיק ומניפולד ביו. הנתונים נשמרים 30 יום לצורך הניטור.

אני מבין את ההיגיון. חוקר סרטן אמיתי שנתקל בסירוב באמצע עבודה הוא בעיה אמיתית, והמסננים של המודלים האלה באמת חוסמים המון עבודה לגיטימית. אבל בואו נקרא את זה שוב בקול: החברה שפרסמה החודש שהיא תפסה משתמשים שניסו לקדם עבודה רלוונטית לנשק ביולוגי, הודיעה יום לפני חשיפת המעבדה שלה שהיא מסירה חסמים בתחום הזה בדיוק.

ומדיניות הסקיילינג האחראי של אנתרופיק, אותו מסמך שכולם מצטטים כשרוצים להראות שהיא הבוגרת בחדר, מסדירה דבר אחד: את המודלים, מהפיתוח ועד הפריסה. ספי יכולת, אמצעי הגנה, דוחות סיכון. כל זה מדבר על תוכנה.

אף שורה שם לא מדברת על מעבדה פיזית שאנתרופיק עצמה מפעילה.

המספר שחסר

הנה מה שבאמת מטריד אותי, וזה לא רובוטים ולא אמודאי ולא ציוצים של משקיעים.

לכל מעבדה ביולוגית בעולם יש דרגת בטיחות ביולוגית, מאחת עד ארבע. הדרגה קובעת באילו גורמים מחוללי מחלה מותר לגעת, איזה ציוד חייב להיות, ומי מפקח. זה המספר הראשון שכל עיתונאי היה אמור לקבל, וזה המספר היחיד שבאמת סוגר את הוויכוח.

אנתרופיק לא מסרה אותו. לא לרויטרס, לא לאף אחד. גם לא כמה אנשים עובדים שם, ולא מתי בדיוק המעבדה נפתחה.

אני לא חושב שיושבים שם ומגדלים משהו נורא. סביר הרבה יותר שמדובר במעבדה שגרתית שעושה בדיוק מה שאומרים: ביולוגיה בסיסית, נוגדנים, מחלות שאף אחד לא נוגע בהן. דריו אמודאי אמר בשבוע שעבר שבינה מלאכותית תוכל לרפא את רוב המחלות הגדולות תוך חמש עד עשר שנים, והוא מאמין בזה. אבא שלו מת ממחלה שנמצאה לה תרופה רק כמה שנים אחר כך. זה לא משחק בשבילו.

אבל חברה שבנתה את כל המותג שלה על "אנחנו אומרים לכם בדיוק כמה זה מסוכן" לא יכולה לשמור את הפרט הזה לעצמה. שקיפות היא לא משהו שמפעילים כשנוח.

אז אני חוזר לאולם ההוא. אני עדיין חושב שאנתרופיק היא החברה הזהירה בחבורה. אני פשוט כבר לא יכול לומר את זה בלי להוסיף שאלה: אם אתם באמת מפחדים ממה שכולנו צריכים לפחד ממנו, למה לא לפרסם את המספר?