בינה מלאכותית במקום מטפל? כך הפכו הצ'אטבוטים לקו תמיכה חדש לבני נוער
בזמן שמערכות בריאות הנפש קורסות תחת הביקוש, וצוותים טיפוליים מתקשים לעמוד בעומס – בני נוער רבים מוצאים מפלט מפתיע ובלתי צפוי: בינה מלאכותית. בעידן שבו קל יותר להקליד מאשר לדבר, צ'אטבוטים כמו ChatGPT, Woebot ו-Wysa הופכים לאוזן קשבת זמינה, שלא שופטת, לא לוחצת – ופועלת 24/7.
התופעה אינה חדשה לגמרי. כבר בשנות ה-60 פותח ELIZA, הצ'אטבוט הטיפולי הראשון, ולמרות שהוא היה מאד פרימיטיבי ובעיקר ענה לשאלות בשאלות, אנשים הרגישו שהוא עוזר. בעשור האחרון הפכה בינה מלאכותית לדמות דיגיטלית אינטראקטיבית – שמסוגלת לזהות רגשות, להציע אסטרטגיות להתמודדות, ולעיתים אף לשמש כקו חירום פסיכולוגי.
לעתים רבות אני שותף לדיונים על המקצועות שהבינה תחליף, ואני תמיד מוצא את עצמי במיעוט כשמגיעים לתחומי הטיפול הנפשי. אני מאד ממליץ לכם לצפות בסרטון נטפליקס נהדר של ג׳ונה היל בשם ״סטאץ״ שבו הוא מתעד מפגשים עם הפסיכולוג המהמם שלו. גם שם, אפשר לראות שהפסיכולוג שלו עובד לפי סכמה ותרשימי זרימה מאד ברורים, כך שאין שום סיבה בעולם שהבינה לא תוכל לבצע זאת גם.
מחברת יומן וירטואלי – כיצד סטודנטים משתמשים ב-ChatGPT לתמיכה רגשית
ביאטריז סנטוס, סטודנטית אמריקאית בת 19, מספרת כיצד היא מצלמת את יומן המחשבות שלה ומעלה אותו ל-ChatGPT כדי לקבל תובנות רגשיות. לדבריה, הבוט עוזר לה לזהות רגשות של חוסר ביטחון ולהתמודד עם מחשבות שליליות סביב אינטליגנציה ודימוי עצמי.
"הוא לא מטפל, אני יודעת," היא אומרת, "אבל זה מרגיע שיש מישהו – או משהו – שמזהה את התחושות שלי ואומר שזה בסדר."
צ'אטבוטים מתקדמים מצילים חיים – או מסכנים אותם?
פסיכולוגים מזהירים שהשימוש בבינה מלאכותית חייב להיעשות בזהירות. כלים כמו Woebot או Therabot מתוכננים בשיתוף אנשי מקצוע ומבוססים על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לעומתם, אפליקציות כמו Replika ו-Character.AI כבר עוררו סערות כאשר סיפקו עצות מזיקות ואף עידוד להפרעות אכילה.
מחקר עדכני של Graphika חשף קהילה דיגיטלית בה משתמשים יוצרים "מאמנים אנורקטיים" באמצעות בוטים שמעודדים תת-תזונה ודימוי גוף קיצוני. המסקנה: ככל שהטכנולוגיה חכמה – הסכנה גדולה יותר כאשר היא בידיים הלא נכונות.
יתרונות בעידן של מחסור – אך גם אחריות כבדה
קלי רגלאס, פסיכולוגית קלינית, מצביעה על הפוטנציאל האדיר של צ'אטבוטים במקומות בהם הגישה לטיפול מוגבלת. לדבריה, דווקא באוכלוסיות המתמודדות עם הפרעות אכילה, בהם המחסור באנשי מקצוע חריף במיוחד – הבוטים יכולים לגשר על הפער ולהציל חיים.
היא אינה לבד. גם ד"ר ג'מה שארפ, שפיתחה את הצ'אטבוט JEM לטיפול קצר מועד באוסטרליה, מאמינה שבינה יכולה להוות גשר זמני עד למפגש עם מטפל אנושי – אם נעשית בזהירות ובשקיפות.
קשה לשכוח את המקרה של הנער בן ה-14 שהתאבד בעקבות שיחה עם צ׳טבוט, ומנגד אני יכול להעיד באופן אישי שצ׳ט מנטור באתר של נאדיה לובאק עזר לי להתרומם מהשיתוק שעטף אותי בעקבות ה-7 באוקטובר, והטיפים שקיבלתי סייעו לי לחזור לעשייה.
הרומנטיקה הדיגיטלית והגבול המטושטש בין תמיכה לתלות
אך לא הכול ורוד. דו"ח של Common Sense Media קובע כי צ'אטבוטים שמדמים קשרים רומנטיים יוצרים תלות רגשית, מסוכנת במיוחד למתבגרים. ההתמכרות לתחושת הקשר, התחושות המוטעות של קבלה ואהבה – עלולות לבלבל ולפגוע בהתפתחות הרגשית התקינה.
כך למשל, גברים מבוגרים מתארים קשרים עם "בת זוג" דיגיטלית, ולעיתים אף חווים עונג מיני מולם. בני נוער על הספקטרום האוטיסטי משתמשים בבוטים ככלי לניווט חברתי – בין אם זו עזרה בהתמודדות עם זוגיות, ובין אם זה לשיחות פילוסופיות עמוקות.
אז האם צ'אטבוט יכול להחליף פסיכולוג? לא בדיוק
על אף הקסם הטכנולוגי, פסיכולוגים מדגישים: בוט לא יזהה ניואנסים אישיים, לא יעמיק בניתוח רגשות, ולא יפתח איתך תהליך של צמיחה. הוא גם עלול להציע עצות לא מדויקות – ואף מזיקות – אם לא מאומן כראוי.
העתיד, כך נראה, נמצא בשילוב בין אנושי לדיגיטלי – כשה-AI משמש כלי עזר בין מפגשי טיפול או בעת המתנה ארוכה לתור. בשילוב עם הדרכה מקצועית, בינה מלאכותית יכולה להפוך לחוליה משמעותית בשרשרת התמיכה הרגשית של הדור הבא.
סיכום: בין סיוע לנזק – הדרך עוד ארוכה
הצ'אטבוטים משנים את הדרך בה מתבגרים מחפשים תמיכה – אבל כמו בכל מהפכה, גם כאן הסכנות רבות. האחריות היא שלנו, המבוגרים, המחנכים והמחוקקים, לוודא שהכלים הטכנולוגיים לא הופכים מחיבוק לדיגיטל – ללפיתה מסוכנת.
האם מדובר בתקווה חדשה או בקופסה של פנדורה? התשובה תלויה לא רק בבינה – אלא גם בחוכמה האנושית שמכוונת אותה.
