פתיח מה הסיפור הגדול שמסתתר מאחורי הצלילים
בשורה מטלטלת הגיעה לעולם המוזיקה הדיגיטלית עם חשיפת מקרה שמטשטש את הגבול בין טכנולוגיה לפשע: אדם בשם מייקל סמית׳ מצפון קרולינה הואשם בכך שהשתמש בבינה מלאכותית כדי לייצר אלפי שירים מזויפים והפעיל מערך ענק של בוטים שהשמיעו את השירים האלו שוב ושוב. כל זאת כדי לגרוף תמלוגים משירותי סטרימינג חוקיים לכאורה כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ואמזון מיוזיק.
לפי כתב האישום סמית גרף לכיסו מעל עשרה מיליון דולר תוך שימוש בזהויות בדויות שמות אמנים פיקטיביים ואסטרטגיות הטעיה מתוחכמות. אבל הסיפור הזה גדול ממנו, הוא מאיר באור צורב את הפרצות הענקיות בתעשיית המוזיקה הדיגיטלית שהולכת ונטמעת בעולם הבינה.
איך עבד מנגנון ההונאה
המפעל של השירים המלאכותיים
סמית׳ לא הסתפק ברעיון יצירתי אלא הקים מפעל מוזיקלי דיגיטלי שבו נוצרו אלפי שירים באמצעות טכנולוגיות הבינה. כל שיר כזה יוחס לאמן פיקטיבי בשם בדוי כמו קאלם איידנטיטי או זיגוטיק וושסטנדס כדי להיטמע בצורה טבעית בתוך ספריית המוזיקה של השירותים השונים מבלי לעורר חשד.
כדי להבטיח זרם קבוע של תמלוגים הפיק סמית׳ צבא של בוטים שפעלו מחשבונות מזויפים שנרשמו תחת זהויות שונות ובמיקומים גאוגרפיים מגוונים. כל בוט הוגדר להאזין שוב ושוב לשירים במרווחים רנדומליים ובכמויות מאוזנות כדי לדמות התנהגות אנושית. המערך הזה הגיע לפי הדיווחים ליותר מ־שש מאות שישים אלף השמעות ביום.
מסלול הכסף הוביל לחשיפה
למרבה ההפתעה לא ספוטיפיי או אפל היו אלו שעלו על התרמית אלא גוף בשם מכניקל לייסנסינג קולקטיב – שמפקח על חלוקת תמלוגים. לאחר חקירה ארוכה הועבר המידע לרשויות הפדרליות וכעת סמית עומד בפני אישומים חמורים בהונאה והלבנת הון. אם יורשע הוא עלול להיכנס לכלא לעשרות שנים.
זהו לא מקרה בודד. בשנים האחרונות נחשפו עוד ועוד ניסיונות לעקוף את מערכת התמלוגים של שירותי הסטרימינג. אמנים מזייפים פלייליסטים אוטומטיים ואפילו שירים באורך של עשרים שניות שנועדו רק לעקוף אלגוריתמים ולייצר תשלומים מבלי להציע ערך מוזיקלי אמיתי.
חלק מהביקורת מופנית גם כלפי פלטפורמות הסטרימינג עצמן. על פי דיווחים ספוטיפיי עצמה משתפת פעולה עם חברות שמפיקות תוכן מוזיקלי תחת שמות מומצאים כדי לחסוך בתמלוגים. מדובר על מאות אמנים "פיקטיביים" שמופיעים בפלייליסטים רשמיים ומקבלים קדימות על פני יוצרים אמיתיים.
השלכות מי מפסיד ומי מרוויח
הנפגעים הישירים הם כמובן האמנים האמיתיים, אלו שנאבקים להתפרנס מערוצים דיגיטליים שגם ככה לא מתגמלים בנדיבות. אבל גם מאזינים מפסידים כשהם נחשפים למוזיקה מזויפת שמיוצרת רק כדי לעקוץ את המערכת ולא כדי לרגש לחדש או לעורר מחשבה. עבור חברות הסטרימינג מדובר באיום כפול: גם תדמיתי וגם עסקי. ברגע שהמערכת נתפסת כמניפולטיבית האמון בה נשחק והיכולת שלה לגבות תשלום עבור שירות "אותנטי" מתערערת.
מדריך קצר למניעה
כדי להילחם בתופעה הזו יש צורך דחוף בשילוב כוחות בין טכנולוגיה רגולציה ואתיקה. הנה כמה צעדים אפשריים:
זיהוי דפוסי האזנה חריגים בזמן אמת עם בינה נגד בינה
דרישה לאימות זהות למעלים תוכן וחתימות דיגיטליות לכל שיר
אכיפה חזקה של רגולציה שתבחין בין יוצר אנושי ליצירה סינתטית
שקיפות מלאה מצד הפלטפורמות לגבי מקורות תוכן ומדיניות תמלוגים
מה לגבי העונש האפשרי?
הפרקליטות האמריקאית האשימה את סמית בשלושה סעיפים עיקריים:
1. קונספירציה להונאת באמצעות תקשורת אלקטרונית (Wire Fraud Conspiracy)
2. הונאת תקשורת אלקטרונית עצמאית (Wire Fraud)
3. קונספירציה להלבנת הון (Money Laundering Conspiracy)
לפי כתב האישום, כל אחד מהסעיפים האלה נושא עונש מקסימלי של עד 20 שנים מאסר.
גם בעולם הבינה, הפשע לא ממש משתלם.
