מהפכת הפרסום שמתגנב דרך השיחות שלכם
בעולם שבו פלטפורמות רשתות חברתיות הפכו לזירת קרב פרסומית שוחקת נפש, עכשיו הפרסומות מתכוננות לכבוש את הדבר הבא בתור: צ'אטבוטים של בינה מלאכותית. מליוני אנשים ברחבי העולם משלמים כיום כ-20 דולר לחודש על מנויי פרמיום בפלטפורמות כמו ChatGPT, Gemini או Claude, והם עלולים לגלות בקרוב שהם משלמים על הזכות לקבל פרסומות מותאמות אישית.
הסדר החדש הזה מעלה שאלות מטרידות: האם אנחנו עומדים בפני עידן שבו כל שיחה עם AI תזוהם בתוכן שיווקי? האם המערכות שנועדו לעזור לנו לחשוב ולפתור בעיות הולכות להפוך לעוזרי מכירות מתוחכמים?
הפרסומות כבר כאן – רק שלא שמתם לב
נכון, פרסומות ב-AI זה לא עוד חזון עתידני. מיקרוסופט כבר משלבת פרסומות בקופיילוט שלה, עם מה שהחברה מכנה "פורמטי פרסום מבוססי AI" ו"סוכני מותג". וגם יש "קול פרסומת" שמסביר למה פרסומות מסוימות מופיעות בתגובה לשאילתות.
פרפלקסיטי, מנוע החיפוש המבוסס AI שהפך למילת באזז בעולם הטכנולוגיה, השיק כבר בחודש נובמבר 2024 פרסומות בצורת "שאלות המשך ממומנות" ופרסומות וידאו בצד הימני של המסך. החברה מבטיחה שכל הפרסומות יסומנו כ"ממומנות", ושהתשובות עדיין יופקו על ידי הטכנולוגיה ולא יושפעו מהמותגים הממממנים אותן.
OpenAI: "אני קצת שונא פרסומות" (אבל טריליון דולר זה טריליון דולר)
לסם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, יש יחסים מורכבים עם פרסומות. מצד אחד, הוא אמר: "אני קצת שונא פרסומות כבחירה אסתטית. אני אוהב שאנשים משלמים עבור ChatGPT ויודעים שהתשובות שהם מקבלים לא מושפעות מפרסום". מצד שני, מסמכים פנימיים שדלפו מחברתו מראים תחזיות של מיליארד דולר הכנסות מ"מונטיזציה של משתמשים חינמיים" ב-2026, כנראה דרך פרסומות.
אז יש לנו מנכ"ל שמתנגד פילוסופית לפרסומות, אבל החברה שלו מתכננת תוכנית פרסום שתביא 25 מיליארד דולר עד 2029. זה די בדיוק כמו מנכ"ל חברת טבק שאומר "אני קצת שונא סיגריות" בזמן שהוא מרחיב את הייצור. עם כל הכבוד, לא הולכים עם פילוסופיה למכולת.
המחיר הנסתר של AI "חינמיים"
כאן האירוניה הגדולה: רוב מערכות ה-AI הללו יקרות מאוד להפעלה – מיליארדי דולרים בשרתים, בשבבים ובמעבדי GPU. אבל המשתמשים מצפים שהן יהיו בחינם או זולות. אז איך פותרים את המשוואה הזאת? פרסומות, כמובן.
הבעיה היא שפרסומות ב-AI זה לא כמו באנרים צבעוניים באתר אינטרנט. כשמערכת AI ממליצה לכם על מוצר או שירות, זה נשמע כמו עצה אמינה ממומחה, לא כמו פרסומת. גוגל כבר מתנסה בפרסומות ב-AI Overviews שלה – התקצירים המוכנים שמופיעים בתוצאות החיפוש – ומיקרוסופט דווקא דיווחה על שיפור של 25% ברלוונטיות הפרסום והכפלת שיעורי הקליקים.
השאלה האתית: איך נבדיל בין עצה לפרסומת?
פול לונגו, מנהל כללי של AI בפרסומת במיקרוסופט, טוען שחוויית הפרסומות של קופיילוט היא "מרכיב קריטי באיך שאנחנו הולכים להתפתח כעסק.
בין כל הדיבורים על איך AI חוסך לנו זמן ומשפר לנו את החיים, לפעמים שוכחים את הצד הפחות נעים: כשמערכות AI מתחילות לקדם מוצרים ושירותים, הן בעצם מתחילות לבזבז את הזמן שלנו בדיוק כמו שפלטפורמות הרשתות החברתיות עושות. הבעיה הגדולה יותר היא שפרסומות ב-AI עלולות להיות הרבה יותר משמעותיות ומניפולטיביות מפרסומות רגילות. כשגוגל מראה לכם פרסומת לנעליים ספורט, אתם יודעים שזו פרסומת. כש-ChatGPT אומר לכם "בהתבסס על מה שאתם מחפשים, אולי תתעניינו ב…" – זה נשמע כמו עצה מהימנה ממומחה.
מה אנחנו יכולים לעשות?
הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מפני עתיד של פרסומות AI מניפולטיביות היא מודעות. תמיד תשאלו "מי מרוויח מההמלצה הזאת?" כשמערכת AI ממליצה לכם על משהו. חפשו תיוגי "ממומן" או "פרסומת", וזיכרו שגם אם משהו לא מתויג כפרסומת, זה לא אומר שהוא לא מושפע מאינטרסים מסחריים.
החברות טוענות שהן מתחייבות לשקיפות ואמינות, אבל בסוף ההכנסות מפרסומות הן אלו שיכתיבו את הכיוון. פרפלקסיטי כבר הודתה שמנויים לבד לא מספיקים כדי ליצור מודל עסקי בר-קיימא, ואנחנו עלולים לראות עוד חברות AI שמגיעות לאותה מסקנה.
העתיד: שיחות שמטרתן למכור
זה לא עוד דיון טכנולוגי – זה מאבק על הנפש שלנו ועל האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות. האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו כל שיחה עם מכונה היא למעשה סשן מכירות מוסווה? האם אנחנו מוכנים להקריב את האמינות של המידע שאנחנו מקבלים בתמורה לנוחות ולחיסכון בעלויות? התשובה תלויה בנו. אבל אם אנחנו לא נשים לב ולא נפעל עכשיו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו חיים באותו עולם דיסטופי שצ'רלי ברוקר הזהיר מפניו – עולם שבו כל מחשבה ושיחה הופכת להזדמנות פרסומית. ואם צפיתם בפרק ההוא של מראה שחורה, אתם ודאי זוכרים שהוא לא נגמר בטוב.
