כשהמחשב הגדול ביותר בעולם טועה כל מיליונית שנייה
תחשבו על מכונה שמסוגלת לפצח בעיות שמחשב רגיל לא יפתור גם בעוד מאה שנה. עכשיו תחשבו שהמכונה הזו נשברת, ברמה הפיזיקלית, פעמים רבות לשנייה.
זו הבעיה עם מחשוב קוונטי. לא חוסר עוצמה, לא חוסר כסף ולא חוסר עניין. השגיאות. הקיוביטים, אותם יחידות עיבוד קוונטיות שאמורות להחזיק שני מצבים בו זמנית, מושפעים מכל רטט, מכל שינוי חום, מכל שדה מגנטי אקראי. הם מאבדים את המידע שלהם מהר מאוד.
אנבידיה החליטה שמספיק.
איזינג: לא רובוט, אלא שם של פיזיקאי
השם "איזינג" מגיע מארנסט איזינג, פיזיקאי גרמני שניסח ב-1925 מודל מתמטי לתיאור מגנטיות. המודל שלו הפך לאחד הכלים הבסיסיים ביותר בפיזיקה סטטיסטית, ועשרות שנים לאחר מכן, אנבידיה השאילה את שמו לפרויקט שאמור לשנות את המחשוב הקוונטי מהיסוד.
משפחת המודלים Ising של אנבידיה מורכבת משני מרכיבים עיקריים.
Ising Calibration: כיוון המעבד הקוונטי
המרכיב הראשון הוא מודל שפה ויזואלי בגודל 35 מיליארד פרמטר, שפועל כסוכן אוטומטי לכיוון מעבד קוונטי. בעבר, כיוון מעבד קוונטי היה תהליך ידני, איטי, שדרש מומחים אנושיים. המודל של אנבידיה עושה זאת אוטומטית, ועל פי מדד הביצועים החדש QCalEval, הוא מביס את ג'מיני 3.1 פרו, קלוד אופוס ואת ג'יפיטי-5.4 במשימה הזו.
Ising Decoding: תיקון שגיאות בזמן אמת
המרכיב השני מבוסס על רשת נוירונים תלת-ממדית שפועלת בזמן אמת לתיקון שגיאות קוונטיות. המספרים: 2.5 פעמים מהיר יותר ו-3 פעמים מדויק יותר בהשוואה לשיטות המסורתיות.
בעולם שבו כל שגיאה לא מתוקנת עלולה לאמלל חישוב שלם, המספרים האלה הם לא שיפור שולי.
מי כבר בפנים?
אנבידיה לא השיקה את האיזינג בחלל ריק. המודלים אומצו כבר על ידי חלק מהמוסדות המובילים בעולם: אוניברסיטת הרווארד, מעבדת לורנס ברקלי, אקדמיית סיניקה, IQM Quantum Computers, ועוד.
לא מדובר בהצהרה שיווקית. מדובר במוסדות שעבדו עם מחשוב קוונטי שנים לפני שזה הפך לטרנד.
למה זה חשוב יותר מכל הכרזה על מודל שפה חדש?
בשנים האחרונות, רוב החדשות מהעולם הטכנולוגי סובבות סביב מודלי שפה, צ'אטבוטים ובינה מלאכותית גנרטיבית. אלה כלים שמשפיעים על חיי אנשים רגילים כבר עכשיו.
המחשוב הקוונטי הוא שכבה אחרת לגמרי. אם מחשבים קוונטיים יהפכו לאמינים, הם יוכלו לשנות את הכימיה התרופתית, לשבור את תשתיות ההצפנה של האינטרנט, לדמות מערכות פיזיקאליות שאי אפשר לגעת בהן היום.
מה שאנבידיה עשתה עם האיזינג הוא להכניס את ארגז הכלים הכי חזק שהיא מכירה, בינה מלאכותית, לשרות הבעיה שמונעת מהמחשוב הקוונטי לממש את ההבטחה שלו.
יש לפרויקט גם מרכיב שאנשי אנבידיה לא מדגישים מספיק: המודלים הם קוד פתוח. מה שאומר שכל מעבדת מחקר, כל סטארטאפ קוונטי, כל אוניברסיטה שרוצה לעבוד עם מחשוב קוונטי אמין יותר יכולה להשתמש בהם.
זה לא רק פרסום GPU חדש. זו הנחת תשתית.
השאלה שנשארת פתוחה
אנבידיה היא קודם כל חברת חומרה. כשהיא משקיעה ברצינות בתוכנה שתעזור למחשוב הקוונטי, שאלה טבעית עולה: מה בדיוק הם מוכרים לאותם גופים בסוף?
המחשבים הקוונטיים עצמם לא רצים על ה-GPU של אנבידיה. לפחות לא עכשיו. אבל הסימולציה שלהם, הכיוון שלהם, ותיקון השגיאות שלהם, כל אלה יכולים לרוץ על תשתית אנבידיה.
אולי האיזינג הוא הדרך של אנבידיה להיות חלק ממהפכה שהם לא שולטים בה ישירות, אבל יכולים לגדר את עצמם לתוכה בלי שאף אחד ישים לב.
