פעם, מרכזי הנתונים היו בקנדה. עכשיו רוצים להעלות אותם לחלל.
לפני שש שנים חבר שלי ביקר במרכז נתונים של גוגל במונטריאול. אולם בגודל מגרש כדורגל, מתקרר ל-18 מעלות, רחש קבוע של מאווררים, וריח קל של פלסטיק חם. הטכנאי שעבד שם הסביר לו שאם המזגנים יפסיקו לעבוד למשך עשר דקות, חלק מהשרתים יישרפו פיזית.
הוא חשב שזה שיא הטירוף שהוא יראה בחיים שלו בנושא.
הוא טעה.
לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל משבוע שעבר, גוגל וספייס-אקס מנהלות שיחות לשגר מרכזי נתונים לחלל. לא ב-2050. בתחילת 2027.
הפרויקט נקרא Suncatcher (תופס השמש) ופותח על ידי גוגל בנובמבר 2025 כיוזמת מחקר. הרעיון: לקחת את שבבי ה-TPU של גוגל, להניח אותם על לוויינים סולאריים, לחבר ביניהם בקישורים אופטיים מהירים, ולהפעיל מערכות בינה מלאכותית גדולות בחלל. שני לווייני אב-טיפוס ייבנו עם חברת Planet הסן-פרנסיסקאית. שיגור: מוקדם ב-2027.
ספייס-אקס היא המועמדת המובילה לשגר אותם.
מי משלם, מי מרוויח, ולמה דווקא עכשיו?
הסיפור הזה הוא לא רק על שני לוויינים קטנים. הוא על מי שולט בתשתית של הבינה המלאכותית בעשור הקרוב.
ספייס-אקס מתכוננת הנפקה של 1.75 טריליון דולר עוד השנה. מסאיושי סון התקשר. סם אלטמן התקשר. ועכשיו גם סונדאר פיצ'אי מבית גוגל. הסיפור שמאסק מספר למשקיעים: בעוד כמה שנים, מרכזי נתונים בחלל יהיו המקום הזול ביותר לחישוב בינה מלאכותית. אנרגיה סולארית רציפה, אין שכנים שצורחים, אין רגולציות מקומיות, אין צורך במים לקירור.
זה נשמע מטורף. ובכן, יש לזה גם הסבר רציונלי.
מרכזי הנתונים על כדור הארץ הולכים ונחנקים. גוגל, מטא, אופן-אייאיי, אנתרופיק, כולן מנסות לבנות תשתית בקצב שאף פעם לא נראה בהיסטוריה של הטכנולוגיה. ערים קטנות יוצאות נגד פרויקטים שיבלעו אצלם את כל מי השתייה. רשתות החשמל לא עומדות בעומס. מקסיקו, וירג'יניה ואייווה הפכו לשדות קרב חברתיים.
החלל פותר את שתי הבעיות בבת אחת. שמש לא נגמרת אף פעם, ובניגוד לאנשי אייווה, השמש לא מקיימת אסיפות.
לפני שבוע, אנתרופיק חתמה הסכם להשתמש במחשוב של מרכז הנתונים Colossus 1 בטנסי, שמופעל על ידי xAI (שספייס-אקס רכשה בפברואר). באותה הזדמנות הביעה גם עניין בעבודה משותפת על תשתית חישוב בחלל. עכשיו גוגל. ועם גוגל יש גם דיווחים שמטא ואמזון מעריכות את אותם דברים. ג'ף בזוס דיבר על מרכזי נתונים מסלוליים בשנה האחרונה.
עכשיו כולם רוצים לתפוס שמש.
הבעיה הקטנה: זה עולה הון
יש כאן מלכוד. טק קראנץ' מציין שהדיווחים שלהם עצמם הראו שמרכזי נתונים על פני הקרקע, נכון להיום, זולים בהרבה מאלה בחלל, אחרי שלוקחים בחשבון את עלויות בניית הלוויין ושיגורו.
עוד אתגרים שצריך לפתור: קרינה מייננת בחלל ששורפת אלקטרוניקה, ניהול חום בלי אטמוספירה שמוציאה אותו, ותעבורת נתונים מהירה בין הלוויינים לבין כדור הארץ. כל אחד מהם הוא מחקר של עשר שנים.
אז למה כולם מתרגשים?
כי המחיר של שיגור יורד באופן עקבי. כי הביקוש למחשוב בינה מלאכותית עולה במאות אחוזים בשנה. כי בזמן שספייס-אקס מתכוננת להנפקה ענקית, הסיפור של "אנחנו לא רק רוקטות, אנחנו תשתית AI" מצדיק שווי גבוה הרבה יותר מ-"אנחנו רקטות".
זה הומור עצוב, אבל לא טעות: אלון מאסק הפך מקאובוי של חלל לבעל בית של בינה מלאכותית. הוא בונה את xAI. הוא משכיר מחשוב לאנתרופיק שהוא קרא לה לפני חודשים "מיזנתרופיק". והוא חותם הסכמי שיגור עם גוגל, חברה שהוא בעצמו רב איתה כל יום שני בטוויטר.
מה גוגל באמת רוצה?
חשבו רגע על המבנה. גוגל היא אחת המשקיעות הראשונות של ספייס-אקס: 900 מיליון דולר ב-2015, ולפי הדיווחים, היא עדיין מחזיקה ב-6.1% מהמניות. בעוד פחות משנה, אם ספייס-אקס תונפק לפי השווי שעליו מדברים, ההחזקה הזאת תהיה שווה יותר ממאה מיליארד דולר. גוגל הימרה על מאסק עוד לפני שמרבית העולם ידע איך הוגים את שמו.
עכשיו היא רוצה לסגור את המעגל. השבבים שלה, ה-TPU, יושבים על לוויינים שספייס-אקס משגרת. גוגל בולעת את שרשרת הערך מקצה לקצה: מהשבב, דרך מרכז הנתונים, דרך השיגור, עד לתחנת הקרקע. אם זה יעבוד, גוגל הופכת לא רק לחברת חיפוש או ענן. היא הופכת לחברת תשתית פיזיקלית של ה-AI.
ושימו לב לעיתוי. גוגל מודיעה על Suncatcher בנובמבר 2025. אנתרופיק חותמת על Colossus 1 במאי 2026. גוגל פוגשת את ספייס-אקס שבוע אחר כך. כל המהלכים האלה קורים ימים לפני שספייס-אקס מתכוננת להנפקה. מקרה? כנראה שלא.
אז מה יוצא מזה לכולנו?
אם הניסוי יצליח, התמונה משתנה. הענן יוצא מהארץ. שני שבבי TPU שטסים סביב כדור הארץ ב-2027 הם הוכחת היתכנות של רעיון: שאפשר להריץ בינה מלאכותית בחלל. אם הם יחזיקו מעמד, בעוד עשור יהיו אלפי לוויינים, וגוגל וספייס-אקס יחזיקו רוב מהתשתית. זה לא רק טכנולוגי. זה גיאופוליטי. מי שמחזיק במחשוב בחלל אינו תלוי במים של אייווה ולא בחשמל של נברסקה. הוא גם לא תלוי בממשלות.
אם הניסוי ייכשל, יישארו לנו שני לוויינים יקרים שמסתובבים בריק. גוגל תפסיק את הפרויקט בלי לעורר תשומת לב. ספייס-אקס תרשום על הצ'קים שלה את ההכנסות מהשיגורים ותמשיך הלאה.
ההימור הזה הוא מטורף. אבל ב-2026 כבר ראינו שמה שנשמע מטורף בבוקר, הופך לתשתית שגרתית עד הערב. שאלת המיליארד דולר: האם אנחנו מסתכלים על Project Suncatcher כמו על ה-Wright Flyer של 1903, או על Concorde של 1976.
תשובה תהיה לנו ב-2027.
