הוא בחר את השם ליאו. עכשיו ברור למה.
כשהאפיפיור החדש נבחר לפני שנה, הוא היה צריך לבחור שם. רוב האפיפיורים בוחרים שמות מתוך מסורת, מתוך כבוד למישהו שהיה לפניהם, מתוך תחושה רוחנית. רוברט פרבוסט, אמריקאי מפלאשינג ניו-יורק, בחר ליאו.
לא ליאו הראשון. לא ליאו השני. ליאו הארבעה-עשר.
מי שמכיר את ההיסטוריה הקתולית הבין מיד מי זה ליאו ה-13. זה האפיפיור שב-1891 כתב מסמך בשם "Rerum Novarum", מסמך שעיצב מחדש את יחס הכנסייה הקתולית לעידן התעשייתי. למפעלים. למכונות. לזכויות העובדים. למה שקרה לאדם הקטן כשהכל הואץ.
בקיצור, ליאו ה-13 היה האפיפיור שהבין שמהפכה תעשייתית היא לא בעיה טכנית. היא בעיה מוסרית.
אז כשהאמריקאי בחר את השם ליאו ה-14, הוא לא בחר שם. הוא הצהיר על תוכנית.
ב-25 במאי החלום הזה הופך למסמך
השבוע הוותיקן הכריז: ב-25 במאי, בשעה 11:30 בבוקר, באולם הסינוד, האפיפיור ליאו ה-14 יפרסם את האנציקליקה הראשונה שלו. שמה: Magnifica Humanitas ("האנושות המופלאה"). הנושא: הגנה על כבוד האדם בעידן הבינה המלאכותית.
אנציקליקה היא לא ציוץ. זו לא הצהרה לתקשורת. זה המסמך הכי כבד-משקל שאפיפיור יכול להוציא. הוא קובע את הקווים האדומים של הכנסייה הקתולית מול 1.4 מיליארד מאמינים בעולם. הוא בא לעמוד שם עשרות שנים.
הוא נחתם ב-15 במאי. במקרה? לא. ה-15 במאי הוא היום שבו לפני 135 שנה ליאו ה-13 חתם על Rerum Novarum.
זה לא במקרה. זה מסר.
מי שיציג את הכתב על הבמה הוא לא בישוף
הנה החלק שעוצר את הנשימה.
בטקס הצגת האנציקליקה ייעמוד לצד האפיפיור איש בשם כריס אולה (Christopher Olah), אחד ממייסדי חברת אנתרופיק. כן, אנתרופיק. החברה שמאחורי קלוד. החברה שמייצרת את המודלים שדריו אמודאי מצהיר בעצמו שהם "עלולים לסכן את האנושות".
הוותיקן לא הזמין מומחה לפילוסופיה דתית. הוא הזמין מהנדס שבונה את הדבר עצמו.
לצידו תיעמוד אנה רולנדס, פרופסור לאתיקה ותיאולוגיה פוליטית מאוניברסיטת דורהאם באנגליה, אותה אישה שהציגה ב-2020 את "פראטלי טוטי" של האפיפיור הקודם, פרנציסקוס.
וזה לא הכל. האפיפיור עצמו ייצא לבמה לדבר ולברך את הקהל. לפי הוותיקן זה אירוע חסר תקדים. אפיפיורים לא מציגים את האנציקליקות שלהם בעצמם. הם חותמים ואז שולחים את המסמך לעולם. ליאו ה-14 ישבור את המסורת הזאת.
אז על מה בעצם הכתב הזה?
לפי דיווח של לה מונד ולפי דיווח של אקסיוס, המסר העיקרי של Magnifica Humanitas פשוט: הטכנולוגיה חייבת להיכנע לאדם. לא ההפך.
הוותיקן מודאג משלושה דברים בעיקר. הראשון: השפעת ה-AI על עבודה ופרנסה. השני: כיצד מודלים גדולים פוגעים ביצירתיות ובכושר הבחירה המוסרי של בני אדם. השלישי: השאלה הגדולה, הפילוסופית, שיותר ויותר אנשים מעדיפים להתעלם ממנה. אם מכונה יכולה לעשות הכל, מה נשאר לאדם?
אנדרו צ'סנאט, ראש המחלקה ללימודים קתוליים באוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', אמר לאקסיוס שזה בדיוק החזרה של 1891. "המכונות החליפו את העבודה האנושית. בדיוק את זה אנחנו רואים עכשיו עם AI. עובדים בתחילת קריירה כבר מתאדים".
הוא לא בא ליישר קו עם עמק הסיליקון
חשוב להבין את הניואנס. ליאו ה-14 הוא לא לודי. הוא לא נגד הטכנולוגיה. הוא לא הולך לבקש מקתולים בעולם לחזור לטלפונים עם חוגה.
אבל הוא גם לא הולך להגיד "מהפכה מדהימה, חבר'ה, סם אלטמן יודע מה הוא עושה".
בפברואר השנה הוא הוציא הנחיה לכמרים: אסור להשתמש ב-AI כדי לכתוב דרשות. אסור לרדוף אחרי "לייקים" ברשתות. בתוך עיר הוותיקן עצמה כבר מיושמות הנחיות פנימיות לשימוש ב-AI מאז 2025.
הוותיקן גם תומך ב"Rome Call for AI Ethics", יוזמה שדורשת שקיפות ופיתוח AI ממוקד-אדם. הם לא משתפים פעולה עם הענקיות מתוך נאיביות. הם משחקים בסקאלה שלהם.
למה זה סיפור גדול?
תחשבו רגע מי הם הגורמים הגדולים שאומרים משהו על AI כיום. יש את הממשלות, שמכריזות עכשיו על "AI לאומי" ומשקיעות במרכזי נתונים. יש את החברות, שמרוויחות מהרעיון שזו מהפכה. יש את האקדמיה, שכבר תלויה במימון של אותן חברות.
ומי שעדיין יכול לדבר באותנטיות? נכון, מוסד דתי בן 2,000 שנה. הם לא צריכים IPO. הם לא מתפרסמים על LinkedIn. הם פשוט מדברים אל 1.4 מיליארד אנשים בעולם, כל יום ראשון.
אנציקליקה היא לא חוק. אבל היא חזקה מחוק. היא מעצבת לדורות שלמים את האופן שבו קתולים מבינים את העולם. כשליאו ה-13 כתב על המהפכה התעשייתית, אותה אנציקליקה השפיעה על מאות איגודים מקצועיים. על מערכות חינוך. על חוקי עבודה ברחבי אירופה.
Magnifica Humanitas תעשה את אותו דבר עכשיו. אבל הפעם זה לא יהיה על מפעלים. זה יהיה על מודלים שמייצרים תוכן. על אלגוריתמים שמקבלים החלטות אשראי. על רובוטים הומנואידים שעובדים 8 שעות באופן אוטונומי, כמו אצל פיגר.
אז לאן מכאן?
ב-25 במאי, בשעה 11:30 בבוקר, מצלמת הוותיקן תפנה אל הבמה. שם ייעמדו שלושה אנשים: האפיפיור האמריקאי, פרופסור לתיאולוגיה, ומהנדס AI מסן פרנסיסקו. הם יחזיקו מסמך שבמשך עשורים יעצב את האופן שבו מיליארדים של אנשים יחשבו על המודלים שגדלים מולנו בקצב גבוה.
אתם חושבים שזה רחוק מכם? תחשבו שוב. כי כשמוסד בן אלפיים שנה החליט שזה הקרב המוסרי של הדור, יש מצב שגם אתם תרצו להתחיל לחשוב מה אתם חושבים על הנושא.
אגב, הסעיף הראשון של Rerum Novarum משנת 1891 פתח כך: "התשוקה לחדשנות, ששלטה זמן רב על אומות, הייתה צריכה במוקדם או במאוחר לעבור מהמערכת הפוליטית למישור הכלכלי".
אם הסיפור הזה נשמע מוכר, זה לא במקרה. רק שהפעם זה לא מערכת פוליטית. זה צ'אט-ג'יפיטי.
