תשעה ימים אחרי שעלו לבמה, האולפן שלהם נסגר
בתחילת יוני עלו המפתחים של נינג'ה ת'יאורי, האולפן הבריטי שמאחורי סדרת הל-בלייד עטורת הפרסים, לבמת האירוע השנתי של אקס-בוקס. הם הכריזו בהתרגשות על משחק חדש בסדרה. הקהל מחא כפיים.
תשעה ימים אחר כך הודיעו להם שמיקרוסופט נפרדת מהאולפן.
וביום שני האחרון התמונה המלאה נחשפה: מיקרוסופט פיטרה 4,800 עובדים ביום אחד, 2.1% מכוח העבודה העולמי שלה. לפי דיווח של טק קראנץ', 1,600 מהמפוטרים מגיעים מאקס-בוקס, וזה רק הגל הראשון. בסך הכל צפויים שם כ-3,200 קיצוצים עד סוף שנת הכספים 2027.
אשה שארמה, מנכ"לית אקס-בוקס, כתבה לעובדים שמדובר ב"שינוי המבני המשמעותי ביותר בתולדות אקס-בוקס". ואז הוסיפה משפט שמנכ"לים כמעט אף פעם לא כותבים בקול רם: "העסק שלנו היום לא בריא".
איך אולפן עם מיליון שחקנים נסגר?
שימו לב לפרדוקס. סאות' אוף מידנייט, המשחק של אולפן קומפולשן ממונטריאול, משך יותר ממיליון שחקנים בשלושה שבועות. פסיכונאוטס 2 של דאבל פיין הוא אחד המשחקים המוערכים ביותר של הדור הנוכחי. הלבלייד 2 גרף פרסים. וכל האולפנים האלה בדרך החוצה.
ההסבר טמון במודל העסקי שמיקרוסופט עצמה המציאה. משחקים של אקס-בוקס מושקים ביום הראשון בגיים פאס, שירות המנוי החודשי. המנויים משחקים בלי לקנות, וההכנסה מהמכירה שלא קרתה לא נזקפת לזכות האולפן. התוצאה אבסורדית: אולפן יכול להביא מיליון שחקנים ולהיראות בדוחות ככישלון מסחרי, כי המדד שלפיו הוא נשפט הוא מכירות קמעונאיות שהמודל עצמו חיסל.
רפאל קולנטוניו, ממייסדי ארקיין, קרא לזה עוד קודם "מודל בלתי בר-קיימא שהורס את התעשייה כבר עשור, ומסובסד על ידי הכסף האינסופי של מיקרוסופט".
הכסף האינסופי נגמר. או ליתר דיוק, הוא זרם למקום אחר.
"אף אחד כאן לא הוחלף בבינה מלאכותית"
איימי קולמן, סמנכ"לית משאבי האנוש של מיקרוסופט, הדגישה במזכר לעובדים שהתפקידים שבוטלו "לא מוחלפים בבינה מלאכותית". ואז הוסיפה: "מה שנכון הוא שהבינה המלאכותית משנה את האופן שבו העבודה נעשית".
למי שקיבל באותו בוקר מכתב פיטורים, ההבחנה הזו נשמעת כמו משחק מילים.
כי הנה המספרים שמסביב. מיקרוסופט בדרך להוציא השנה יותר מ-100 מיליארד דולר על תשתיות בינה מלאכותית וענן, לעומת 88.7 מיליארד בשנה הקודמת. ארבעה ימים לפני הפיטורים היא השיקה את פרונטיר, יחידה עסקית חדשה עם השקעה של 2.5 מיליארד דולר ו-6,000 מהנדסים שיטמיעו AI אצל לקוחות. ולפי חברת המחקר צ'לנג'ר, גריי אנד כריסמס, הבינה המלאכותית היא הגורם המצוטט ביותר לקיצוצים בשוק העבודה האמריקאי זה שלושה חודשים ברציפות. כ-154 אלף עובדי טכנולוגיה איבדו את מקום עבודתם רק במחצית הראשונה של 2026.
ויש עוד שכבה אחת של אירוניה, אולי הכואבת מכולן. שארמה ציינה במזכר שמחסור עולמי בשבבי זיכרון, מחסור שנוצר בגלל הביקוש האדיר של חוות שרתים לבינה מלאכותית, העלה את מחירי הרכיבים פי כמה. אקס-בוקס פשוט לא מצליחה לייצר מספיק קונסולות לקראת החגים.
הבינה המלאכותית לא לקחה לאנשי אקס-בוקס את העבודה. היא לקחה להם את התקציב, את השבבים ואת תשומת הלב של ההנהלה.
העסק לא בריא. החברה דווקא כן
הנתונים שנחשפו במזכר הפנימי קשים. אקס-בוקס תסגור את שנת הכספים 2026 עם שולי רווח של 3% בלבד, בעוד מיקרוסופט דורשת מהחטיבות הגדולות שלה בערך 30%. מעבר לרכישת אקטיביז'ן בליזארד ב-68.7 מיליארד דולר, החטיבה שרפה יותר מ-20 מיליארד דולר בחמש שנים על תוכן, פלטפורמה וסבסוד חומרה, וההכנסות השנתיות דווקא התכווצו בכחצי מיליארד דולר. מכירות החומרה צנחו ב-33%.
ובאותו זמן בדיוק, מיקרוסופט כולה רשמה רווח נקי רבעוני של 31.8 מיליארד דולר, עלייה של 23%. החברה לא במצוקה. אקס-בוקס כן.
התוכנית של שארמה: לשטח את המבנה הארגוני מ-14 שכבות ניהול לשלוש עד חמש, למנות את הלן צ'יאנג לסמנכ"לית תפעול עם אחריות מלאה על רווח והפסד, ולהתמקד בנכסים שמייצרים כסף בטוח, כמו מיינקראפט וקנדי קראש. ארבעה אולפנים ייפרדו מהחברה: קומפולשן ודאבל פיין יחזרו לעצמאות, נינג'ה ת'יאורי ואנדד לאבס יעברו לבעלים חדשים.
הגל הזה לא התחיל השבוע
וזה לא אירוע חד-פעמי. עוד באפריל הציעה מיקרוסופט חבילות פרישה מרצון לאלפי עובדים, ההערכות מדברות על כ-5,500. בשנה שעברה היא פיטרה כ-15 אלף עובדים בשני סבבים. איגוד עובדי התקשורת האמריקאי, שמייצג יותר מ-3,500 עובדי גיימינג בחברה, קיים מסיבת עיתונאים שבוע לפני הקיצוצים ודרש הגנות מפני פיטורים. לטענת האיגוד, מיקרוסופט צמצמה את שעות המשא ומתן איתו משתים-עשרה שעות בחודש לארבע.
גם וול סטריט לא בדיוק חוגגת. מניית מיקרוסופט ירדה ב-19% ביוני וסיימה את החודש קרוב לשפל שנתי, והמשקיעים שואלים את השאלה המתבקשת: האם ההשקעה של 100 מיליארד תחזיר את עצמה, ומתי.
מיקרוסופט מצדה מדגישה שהיא לא רק מפטרת. בשנה האחרונה היא ניידה יותר מ-4,000 עובדים לתפקידים חדשים בתוך החברה, 500 מהם רק החודש. לשאר נשארו הקופסאות.
ויש תזכורת אחת מהעתיד: בזמן שאולפני משחקים נסגרים, חברות שמפתחות מודלי עולם, כמו דיפמיינד, וורלד לאבס ורנוויי, מגייסות מאות מיליונים על ההבטחה לייצר משחקים שלמים באמצעות בינה מלאכותית. התעשייה שמצטמצמת והטכנולוגיה שמתנפחת הם שני צדדים של אותו מטבע.
לאן מכאן?
אפשר לקרוא את הסיפור הזה כעוד גל פיטורים בתעשייה שכבר התרגלה אליהם. אני קורא אותו אחרת. זו הפעם הראשונה שרואים כל כך בבירור מה קורה כשחברת ענק צריכה לבחור בין העבר שלה לעתיד שלה.
הגיימינג הוא העסק שבנה למיקרוסופט דור שלם של אוהדים. הבינה המלאכותית היא העסק שוול סטריט דורשת ממנה עכשיו. וכשצריך לממן 100 מיליארד דולר של חוות שרתים, מישהו צריך לשלם את החשבון. ביום שני התברר מי.
המפתחים של נינג'ה ת'יאורי עמדו על הבמה, הכריזו על משחק חדש וחייכו למצלמות. אף אחד לא סיפר להם שההחלטה כבר התקבלה.
