האם אפשר לשלוט על מחשב רק עם המחשבות – בלי ניתוחים פולשניים ובלי שתלים במוח? עד לא מזמן זה נשמע כמו מדע בדיוני או חלום של אילון מאסק. אבל עכשיו, עם הפיתוח החדש של UCLA, זה הופך למציאות נגישה, בטוחה ויעילה. צוות חוקרים מהאוניברסיטה הציג מערכת חדשה שמחברת בין המוח למחשב באמצעות כובע EEG פשוט יחסית, שבתוכו פועלת מערכת בינה מלאכותית גאונית, המשמשת כ"נווט אוטומטי" ומפענחת בזמן אמת את כוונות המשתמש.

התוצאה? ירידה דרמטית בשיעור הטעויות, ביצועים משופרים פי ארבעה, ואפס צורך בחדרי ניתוח. הפרויקט כבר מעורר גלים בעולם הביוטק, הבינה המלאכותית וההשקעות. בעוד Neuralink נאבקת באישורים רגולטוריים ומבצעת ניסויים מורכבים, המערכת של UCLA כבר נראית כמו מוצר צריכה פוטנציאלי.

ניורולינק? מי בכלל צריך ניתוח מוח?

בניגוד ל-Neuralink של אילון מאסק – שמבוססת על שתל מוחי פולשני שדורש קידוחים וניתוחים מדויקים, המערכת של UCLA היא חיצונית לגמרי. מדובר בכובע EEG המצויד בחיישנים רגילים, אבל ההבדל הגדול טמון בתוכנה: בינה מלאכותית המנתחת את הנתונים הגולמיים שמגיעים מהמוח ומתרגמת אותם לפעולות מדויקות – כמו הזזת עכבר, הקלדה או תפעול של מכשירים אחרים.

היכולת הזו מביאה את בשורת ממשקי מוח-מחשב (Brain Computer Interface) לאנשים עם שיתוק, ALS או פגיעות עמוד שדרה – אך גם פותחת דלת ליישומים מסחריים שיכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם טכנולוגיה ביום-יום. בלי סיכונים, בלי החלמה, בלי פחד.

מוח ו-Ai: הצמד החדש שמזיז הרים

החידוש המרכזי בפיתוח של UCLA הוא שיטת ה-"Shared Autonomy" – שיתוף שליטה בין האדם למכונה. במקום שהמחשב ינסה "לנחש" לבד מה המשתמש מתכוון לעשות, הוא מקבל ממנו קווי מתאר כלליים, ומשלים את הפעולה בעצמו בצורה אינטואיטיבית. בדיוק כמו רכב אוטונומי שמבין לאן אתה רוצה להגיע – גם אם אתה לא נוגע בהגה.

המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה, שמצליחים לנתח את רעשי ה-EEG, ולהפוך אותם לאותות ברורים. המשמעות היא לא רק פחות טעויות – אלא חוויה חלקה, כמעט טלפתית, שבה המשתמש מרגיש כאילו המחשב מבין אותו בלי מילים.

איך זה עובד בפועל?

למשתמש מותקן כובע EEG עם אלקטרודות שמודדות פעילות חשמלית במוח. הנתונים מועברים בזמן אמת למערכת בינה מלאכותית, שמפענחת את כוונת המשתמש ומבצעת את הפעולה. אם המשתמש רוצה להזיז את הסמן ימינה, המערכת קולטת את הדפוסים החשמליים שמתאימים לכוונה הזו – ומבצעת את הפעולה עבורו.

אבל הפלא האמיתי הוא לא בזיהוי, אלא באינטגרציה. המערכת לא רק מגיבה – היא משלימה. כשיש ספק בכוונה, היא מתייעצת עם עצמה, בודקת היסטוריית שימוש, לומדת את הסגנון הייחודי של המשתמש – ופשוט פועלת. זה כמו עוזר אישי שיושב בתוך הראש שלך, ומתרגם מחשבות לפעולה.

השלכות: לא רק לבעלי מוגבלויות

היישומים הרפואיים ברורים – מערכת כזו יכולה לשנות את חייהם של מיליוני אנשים. אבל העתיד האמיתי טמון דווקא בשוק הצרכני: ממשקים כאלה יכולים להפוך את הדרך שבה אנו משתמשים במחשבים, משחקים במשחקי וידאו, מקלידים הודעות או שולטים בבית חכם. תארו לעצמכם שליטה מוחית מלאה על הסמארטפון – בלי לגעת בו. דמיינו משחק מחשב שבו אתם שולטים בדמות רק באמצעות המחשבות.

וזה לא רחוק – כי אם UCLA מצליחה לשלב את הטכנולוגיה הזו בתוך מערכת זולה, נגישה ופשוטה לתפעול, אין סיבה שהיא לא תגיע גם למדף הקרוב לביתכם תוך כמה שנים.

המדריך המהיר: איך גם אתם תתחברו למחשב עם המחשבה

רוצים לדעת איך נראה היום שבו תשלחו הודעה רק בעזרת הראש?

שמים את כובע ה-EEG על הראש – בלי ניתוח, בלי זריקות.

מפעילים את אפליקציית הקשר המוחי – תוכנה פשוטה שמתקשרת עם החומרה.

מתחילים להתאמן – המערכת לומדת את הפעילות הייחודית של המוח שלכם.

תוך דקות – אתם שולטים בסמן העכבר, מקלידים מילים, ואפילו מזיזים זרוע רובוטית.

תוך שבועות – זה מרגיש טבעי כמו לשלוח וואטסאפ עם האצבע.

סיכום: שליטה מוחית לכולם – לא רק לגיבורי על

מה שפעם נראה כמו פנטזיה הוליוודית – הופך למציאות זמינה. UCLA מציגה את מה שיכול להיות הסנונית הראשונה למהפכה אמיתית בממשקי מוח-מחשב: ללא סכנה, ללא כאב, וללא מחירים בשמיים. מערכת שמבינה אותנו כמו שאף מקלדת או עכבר לא הבינו אותנו מעולם. ומעל לכל – היא מחזירה לשולחן את הדיון על כדאיות שתלים וניתוחים פולשניים. אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם שצריך ניתוח מוח כדי לשלוט בעולם עם המחשבה – תגידו לו ש-UCLA כבר עשו את זה טוב יותר, בלי לפתוח את הראש.

הפוסט האם הפטנט של UCLA יעלים את ניורולינק מהשוק? הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

בזמן שכולנו מתמכרים אט אט לצ׳טים ומשלבים אותם בכל משימה אפשרית – מהפקת מסמכים, דרך תכנון פיננסי ועד ייעוץ רגשי – מסתבר שהגבול בין פרטי לציבורי דק הרבה יותר ממה שחשבנו. המקרה האחרון של Grok, הצ'אטבוט מבית xAI של אילון מאסק, מוכיח שאפילו החברות הגדולות והשאפתניות ביותר עלולות ליפול בדברים הכי חשובים ובסיסיים: הגנה על פרטיות.
בשבוע האחרון התגלה כי למעלה מ־370,000 שיחות אישיות של משתמשים בצ׳ט של Grok זמינות לגמרי במנועי חיפוש כמו גוגל ודאק-דאק-גו. השיחות כוללות כל מה שאתם יכולים לדמיין – החל משאלות תמימות ועד ניסיונות הזויים לבניית פצצות או תכנון התנקשות במאסק עצמו. כן, קראתם נכון.

כפתור "שיתוף" שהפך לפצצה מתקתקת

הכול התחיל בתום לב. כמו כל שירות צ'אט מודרני, גם Grok איפשר למשתמשים לשתף שיחות מעניינות בלחיצת כפתור. לחצתם על "שתף"? קיבלתם לינק ייחודי. אלא שהלינק הזה, כך מסתבר, לא כלל שום תגי חסימה שימנעו ממנועי חיפוש לאנדקס אותו. התוצאה? השיחות צצו בכל פינה באינטרנט – וכל אחד יכול היה למצוא אותן בקלות מפתיעה בחיפוש פשוט בגוגל. אני חוזר למי שמסרב להאמין – בזמן שכפתור השיתוף יצר לינק פרטי לשיתוף עם חברים או קולגות, הוא גם הפך את הלינק לפומבי עבור מנועי החיפוש. המנועים אינדקסו את הלינקים ומשם הדרך להופעה שלהם בחיפושים תמימים של אנשים הייתה קצרה. הפתרון אגב סופר פשוט – אפשר בפקודת תכנות מאד בסיסית למנוע ממנועי החיפוש לאנדקס את הלינקים. פשוט נותנים פקודת noindex. איזה מחדל מיותר.

עשרות אלפי שיחות, אפס סינון

מדובר בכמות אדירה של שיחות – חלקן עם מידע רגיש במיוחד. יש שם סיסמאות, שמות פרטיים, מסמכים, טקסטים רפואיים, רעיונות לעבירות פליליות, ואפילו שיר אהבה של נער בן 16 לבחורה שהוא פוגש באוטובוס כל יום חמישי. השיחות נכתבו מתוך אמונה שהן פרטיות – אבל הפכו למופע פומבי מביך. גם לאילון. וכיאה למשפט צוחק מי שצוחק אחרון, אי אפשר לומר שזה לא היה צפוי. שהרי רק לפני כמה חודשים, Grok עצמו לעג ל־ChatGPT של OpenAI ול־Meta AI על פרצות דומות. "אנחנו לא מאפשרים שיתוף פומבי", התרברב הבוט של xAI, "כי אנחנו שומרים על פרטיות המשתמשים שלנו". אהה. צ׳וטט מי שצ׳וטט אחרון.

לא תקלה – אלא סימפטום

הבעיה כאן היא לא רק טכנית. זו לא עוד תקלה מביכה שמישהו שכח לשים "noindex". מדובר בשיקוף מדויק של התרבות הדיגיטלית בה אנו חיים – תרבות שמקדשת חדשנות, מהירות והשקה לפני שיקול דעת, אחריות או הבנה אמיתית של ההשלכות. במובן הזה, Grok הוא לא חריג – הוא הנורמה. אני גם לא אתפלא אם נגלה שאת הקוד כתבו בשיטת ״וייב קודינג״ – שיטה שבה הבינה כותבת את הקוד בעצמה, ולאחרונה נתגלתה כגרועה מאד כשמדובר באבטחת מידע.

ככל שהבוטים האלה הופכים לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, כמו יועץ, חבר ואפילו וידוי אישי – כך הרגישות של המידע שהם אוצרים עולה. מה שפעם היה "רק בקשה לכתוב פסקה", הפך היום לשיח על מצב נפשי, בעיות משפחתיות, מיניות, תוכניות עסקיות ועוד. ואם המידע הזה נגיש בגוגל? זו כבר לא תקלה. זו קטסטרופה. ולמרות שאין הרצאה בה אני לא מדגיש את הצורך להיזהר במידע שחושפים לצ׳טים הללו, מחשש שידלפו בגלל האקר, באג או פיצ׳ר, עדיין גם אני עצמי חוטא בכך ומשתף מידע שמאד לא הייתי רוצה שיצוץ ברשת. זוהי טבעה של טכנולוגיה שמוטמעת כל-כך חזק בחיינו.

אז מה עושים עכשיו?

אל תשתמשו בכפתור השיתוף – בשום צ'אטבוט. פשוט אל.

חפשו את עצמכם בגוגל – אם יש לכם חשד ששיתפתם משהו, בידקו אם הוא צץ שם.

דרשו שקיפות – הגיע הזמן שחברות בינה מלאכותית יציגו באופן ברור איך כל כפתור עובד, מה משותף, מה נשמר, ומה נחשף.

תזכירו לעצמכם – גם אם הבוט נשמע חכם, מצחיק או מבין – הוא עדיין מופעל על ידי תשתיות אנושיות שמועדות לטעויות. ולפעמים, הן עולות לנו ביוקר.

מסקנה כואבת, אבל מתבקשת

אם חשבתם שלבינה מלאכותית אין רגשות, אתם צודקים (בינתיים). אבל למשתמשים יש – והם אלה שצריכים עכשיו להתמודד עם ההשלכות. המקרה של Grok מוכיח: אנחנו עוד לא מוכנים לשלב את הבוטים האלה בחיים האישיים שלנו באופן עמוק. לפחות לא בלי ערבות, ולא בלי אחריות.

הטכנולוגיה מתקדמת מהר. האנושיות – קצת פחות.
שווה לעצור רגע ולשאול: מה אנחנו באמת משתפים – ועם מי?

הפוסט השיחות של אילון מאסק דלפו לרשת הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

חברת נוירולינק של אילון מאסק פיתחה שבב בשם N1 Telepathy שתוכנן לאפשר שליטה במחשב באמצעות מחשבות בלבד. אודרי קרוז, שמזוהה כמשתמשת P9, הפכה לאישה הראשונה בעולם שקיבלה את השבב כחלק ממחקר קליני, וזאת לאחר שהשבב כבר הושתל בהצלחה אצל 7 גברים משותקים. היא פרסמה תמונה של מסך המחשב שבו כתבה את שמה עם צבע סגול – בפעם הראשונה אחרי כמעט עשרים שנה של שיתוק. אני מרבה לדבר על חברת ניורולינק של אילון מאסק בהרצאות שלי – מדובר בחברת ממשק-מח-מחשב (BCI) שהפכה לראשונה בעולם לקבל אישור FDA להשתיל את הצ׳יפ שלה במח של בני אדם, והיא כרגע מקדימה את כל החברות האחרות.

כך זה עובד

השבב מושתל בתוך הגולגולת ומתחבר לקליפת המוח המוטורית באמצעות 128 חוטים דקים במיוחד. אלו מקליטים אותות עצביים שמעובדים בזמן אמת ונשלחים באופן אלחוטי למחשב. התוצאה: אודרי מסוגלת להזיז את סמן העכבר, להקליד, לצייר ואפילו לשחק – והכול בכוח המחשבה בלבד. לפני כחודשיים החברה הציגה חמישה ממושתלי הצ׳יפ שלה, כולם משותקים, כאשר הם משחקים בו זמנית ואחד נגד השני משחק מחשב של סופר מריו וזה היה מרגש ומעורר השתאות בו זמנית.

חוויות ראשונות ומשתפים עם הקהילה

אודרי מתארת חוויה יוצאת דופן: היא מרגישה כאילו היא לוחצת על כפתור ומזיזה את היד, למרות שאינה מזיזה אף שריר. היא מציירת, כותבת, ומתקשרת עם העולם הדיגיטלי בצורה חופשית – דבר שלא התאפשר לה מאז התאונה.

תקווה ואתגרים אתיים

בניורולינק מדגישים כי המטרה הראשונית היא לאפשר עצמאות דיגיטלית לאנשים עם שיתוק. עם זאת, ההצלחה פותחת שאלות אתיות מורכבות: האם נכון להשתיל שבבים מוחיים לצרכים שאינם רפואיים בלבד? האם בעתיד נוכל "לשדרג" את המוח האנושי באמצעים טכנולוגיים? בהמשך מדברים בחברה על החזרת הראייה לעיוורים ועל שיפור היכולת של המח לעבד מידע. בגדול, הם מכוונים להפוך אותנו ליצורים יותר עוצמתיים עם יכולות קלט ופלט גבוהים בהרבה ממה שמתאפשר כיום באופן טבעי. וקשה להתעלם מהשם של הצ׳יפ – טלפתיה, מה שמעורר מחשבות על האפשרות שיום אחד נוכל לתקשר אחד עם השנייה באופן טלפתי לגמרי באמצעות הצ׳יפים המושתלים במוחנו.

מה הלאה

אם הניסוי יימשך בהצלחה, השלב הבא עשוי לכלול שליטה בפרוטזות, ממשקי מחשב-מוח מתקדמים, והחזרת עצמאות לאנשים עם מגוון רחב של מגבלות. המקרה של אודרי קרוז מוכיח שהעתיד, שבו אדם שולט בטכנולוגיה ישירות מהמחשבה, כבר כאן – והוא מרגש במיוחד לגברים ונשים כאחת.

הפוסט האישה הראשונה בעולם שחוזרת לכתוב בכח המחשבה הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

הקרב על הבינה המלאכותית מתחמם: אילון מאסק וסטארטאפ הבינה המלאכותית שלו, xAI, חשפו השבוע את Grok-3, הדגם החדש שמטרתו להתחרות במודלים החזקים ביותר בשוק, כולל GPT-4o של OpenAI ו-Gemini של גוגל. מאסק הכריז שהמודל החדש חזק פי עשרה מקודמו, ומשלב יכולות מתקדמות כמו חיפוש חכם, ניתוח נתונים והבנת הקשרים מורכבים יותר.

ההשקה מגיעה ימים ספורים לאחר שניסיון ההשתלטות של מאסק על OpenAI נדחה, מה שמגביר את המתח בין הצדדים. xAI הציגה את Grok-3 בשידור חי, בו הצוות הציג את ביצועיו בתחומים כמו מתמטיקה, מדעים ותכנות. אך למרות ההבטחות, הביקורות הראשונות מציירות תמונה מעורבת – Grok-3 מתקדם, אך האם הוא באמת עדיף על GPT-4o?

DeepSearch וחידושי החיפוש החכם

אחת התוספות המסקרנות ביותר ב-Grok-3 היא DeepSearch – מנוע חיפוש חכם שמטרתו לשדרג את יכולות המחקר והסקת המסקנות של המודל. הכלי החדש מאפשר למשתמשים לראות כיצד הבוט מנתח שאילתות, מנסח תשובות, ומספק ניתוח מעמיק יותר של מידע.

DeepSearch אמור להתחרות בכלים כמו "Deep Research" של OpenAI, אך על פי אנדריי קרפתי, ממייסדי OpenAI, הביצועים של DeepSearch עדיין נופלים מעט מהמתחרה. עם זאת, מדובר בהתקדמות משמעותית לעומת דגמי הבינה הקודמים של xAI.

ביקורות ראשונות: לא פורץ דרך, אבל מרשים

תגובות הקהילה המדעית והטכנולוגית לגבי Grok-3 חלוקות. מצד אחד, חוקרי AI מציינים שיפור משמעותי ביכולותיו של המודל בהשוואה ל-Grok-2, במיוחד בתחום פתרון בעיות מתמטיות ומדעיות. מצד שני, עדיין נותר פער בין Grok-3 למתחרים המובילים בשוק.

אנדריי קרפתי, לשעבר מוביל תחום ה-AI בטסלה, אמר שהמודל מצליח להתמודד עם בעיות מורכבות, אך מתקשה במשימות מסוימות כמו פתרון לוחות איקס-עיגול מסובכים. "זהו מודל מתקדם מאוד, אבל הוא עדיין לא גורם לי לוותר על GPT-4o," ציין איתן מוליק, פרופסור מאוניברסיטת פנסילבניה המתמחה בבינה מלאכותית.

מודלים חדשים: "Big Brain" ו-Grok 3 Mini

כחלק מחבילת המודלים החדשה, xAI הציגה גרסאות מתוחכמות יותר של Grok-3:

Grok 3 Reasoning – מודל שמתמקד בחשיבה מעמיקה וניתוח מורכב, בדומה למודלים של OpenAI כמו o3-mini.
Grok 3 Mini – גרסה קלה יותר שמגיבה במהירות על חשבון דיוק מסוים ותיפתח לכולם בחינם בימים הקרובים.
מאסק ציין כי גרסאות נוספות של המודל יתווספו בשבועות הקרובים, כולל גרסה קולית שתאפשר למשתמשים לקיים שיחות עם הבינה המלאכותית בקול טבעי.

מודל יקר – אבל זול יותר מ-OpenAI

Grok-3 יהיה זמין תחילה למנויי Premium+ בפלטפורמת X, בעלות חודשית של 22 דולר – מחיר נמוך משמעותית מהגישה המלאה ל-GPT-4o, שעולה 200 דולר לחודש. xAI גם משיקה מנוי חדש בשם "SuperGrok", שיאפשר גישה לתכונות מתקדמות יותר, כמו חיפושי DeepSearch ללא הגבלה ויצירת תמונות בינה מלאכותית.

השפעת Grok-3 על עולם הבינה המלאכותית

השקת Grok-3 מגיעה בזמן שבו תעשיית ה-AI הופכת לתחרותית במיוחד. OpenAI ו-xAI מגייסות מיליארדים לפיתוחים חדשים: מאסק מחפש להשיג השקעה של 10 מיליארד דולר, בעוד OpenAI נמצאת במשא ומתן על גיוס של עד 40 מיליארד דולר לפי שווי של 300 מיליארד דולר.

בנוסף, שחקנים חדשים נכנסים לזירה – DeepSeek הסינית הציגה לאחרונה את המודל R1, שמסוגל להתחרות עם דגמי הבינה האמריקאיים בעלות נמוכה בהרבה.

האם Grok-3 יצליח להפוך לשחקן מוביל?

Grok-3 ללא ספק מסמן צעד משמעותי עבור xAI, ומאסק מציג אותו כמתחרה ישיר ל-GPT-4o. אך האם הוא באמת מסוגל לנצח את OpenAI? מומחים עדיין לא משוכנעים. המודל מתקדם, אך אינו מביא "שובר שוויון" מובהק שיציב אותו בראש התעשייה.

השאלה הגדולה היא האם Grok-3 יוכל להוכיח את עצמו בחודשים הקרובים, כאשר גרסאות נוספות ישוחררו והמערכת תתייצב. האם מאסק יוכל להפוך את xAI לחלופה האמיתית ל-OpenAI? ימים יגידו.

הפוסט אילון מאסק משיק את Grok-3: האם זה באמת איום על הצ׳ט ג׳יפיטי? הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

בשנת 2015, הוקמה OpenAI כארגון ללא מטרות רווח, עם חזון ברור לפתח בינה מלאכותית שתשמש לטובת האנושות. אילון מאסק, ממייסדי החברה, תמך במודל זה בתחילת דרכו. אולם, עד מהרה עלו חילוקי דעות סביב הצורך במימון משמעותי לצורך התקדמות בתחום. בשנת 2019, OpenAI אימצה מודל "רווח מוגבל", והחלה לפעול תחת חברה מסחרית-חברתית (Public Benefit Corporation). זה היה צעד משמעותי ששינה את כיוון החברה.

מאסק, שעזב את OpenAI בשנת 2018 בעקבות מחלוקות פנימיות, הקים בשנת 2023 את xAI, חברה מתחרה שמטרתה לקדם בינה מלאכותית בטוחה ואחראית. כעת, הוא פועל משפטית נגד OpenAI, בטענה שהמעבר למודל רווחי פוגע בתחרות ובחזון המקורי.

מה טוען מאסק?

מאסק טוען כי OpenAI, עם תמיכת הענקית Microsoft, פועלת לדחוק מתחרים מהשוק באמצעות הסכמים שמונעים ממשקיעים להשקיע במתחרים כמו xAI. עוד הוא טוען כי החברה נהנית ממידע רגיש שנאסף במהלך שיתופי פעולה קודמים בין החברות.

בעתירה לבית המשפט, מאסק דורש למנוע מ-OpenAI להפוך לחברה רווחית במלואה ומאשים אותה בהפרת חוקי התחרות ובקיום קשרים כלכליים פסולים בין Microsoft ל-OpenAI.

תגובת OpenAI: ההיסטוריה לא משקרת

בתגובה פומבית, OpenAI הציגה מסמכים פנימיים המראים כי כבר בשנת 2017, מאסק עצמו הציע להעביר את החברה למודל רווחי, אך דרש שליטה מוחלטת בחברה. לטענת OpenAI, כשהצעתו נדחתה, מאסק פרש והכריז כי החברה תיכשל. עתה, כשהחברה נחשבת למובילה עולמית, מאסק מנסה לעצור את התקדמותה המשפטית.

המשמעות לעתיד הבינה המלאכותית

הקרב בין מאסק ל-OpenAI מעלה שאלות עמוקות על עתיד הבינה המלאכותית. האם חברות טכנולוגיה צריכות לפעול במודל ללא מטרות רווח כדי לשמור על חזון מוסרי, או שמודל רווחי הוא הכרחי כדי למשוך השקעות ולשמור על תחרותיות? מעבר לכך, התיק עשוי להשפיע על הרגולציה העתידית בתחום ועל היחסים בין חברות ענק כמו Microsoft לבין סטארט-אפים מתחרים.

סיכום ומבט לעתיד

המאבק בין אילון מאסק ל-OpenAI הוא הרבה מעבר לקרב משפטי. זהו שיקוף של המתח הגובר בין חדשנות, רגולציה ושוק חופשי בתחום הבינה המלאכותית. עם תחזיות לשוק שיגיע להכנסות של טריליון דולר בעשור הקרוב, כל מהלך משפטי, פיננסי או אסטרטגי יכול לשנות את כללי המשחק.

האם המאבק יוביל לשינויי מדיניות משמעותיים? האם OpenAI תצליח לשמור על מעמדה כמובילה בתחום? או שמא מאסק ו-xAI יהיו אלו שיכתבו את הפרק הבא בתולדות הבינה המלאכותית? נמשיך לעקוב.

הפוסט אילון מאסק נגד OpenAI: הקרב על הרווחיות והעתיד של הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

חברת ניוראלינק, בהובלת אילון מאסק, פרצה שוב אל חזית החדשנות הטכנולוגית עם קבלת אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) למכשיר ה-Blindsight. מדובר באבן דרך משמעותית שמקרבת את החלום להחזיר ראייה לאנשים שאיבדו אותה, כולל אלו שנולדו עיוורים, לשלב המעשי. הטכנולוגיה החדשנית הזו מבוססת על ממשק מוח-מחשב (BCI), שמאפשר להעביר מידע חזותי ישירות אל קליפת הראייה במוח.

לפי הציוץ של אילון מאסק, המכשיר יאפשר לאנשים שאיבדו את עיניהם ואת עצב הראייה לחוות ראייה מחדש. הוא אף ציין כי בעזרת המכשיר, אנשים עיוורים מלידה יוכלו לראות לראשונה בחייהם. למרות שמדובר בגרסה ראשונית שתספק ראייה באיכות נמוכה, כמו גרפיקה בסגנון משחקי Atari, הפוטנציאל העתידי הוא עצום וכולל אפשרות לראות באיכויות גבוהות יותר ואף בתדרי ראייה שלא נגישים לעין האנושית, כמו אינפרא אדום ואולטרה סגול.

The Blindsight device from Neuralink will enable even those who have lost both eyes and their optic nerve to see.

Provided the visual cortex is intact, it will even enable those who have been blind from birth to see for the first time.

To set expectations correctly, the vision… https://t.co/MYLHNcPrw6 pic.twitter.com/RAenDpd3fx

— Elon Musk (@elonmusk) September 17, 2024

הקשר ל-"מסע בין כוכבים" והפוטנציאל לעתיד

אילון מאסק השווה את המכשיר של Neuralink למכשיר הראייה המתקדם של הדמות ג'ורדי לה פורג' מהסדרה "מסע בין כוכבים". ג'ורדי, דמות מדע בדיוני בעלת לקות ראייה, עושה שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת לו לראות באמצעות מגוון תדרים מעבר ליכולות הראייה האנושיות. ההשוואה הזו ממחישה את החזון של מאסק לקידום טכנולוגיה שתוכל לשפר את איכות החיים של עיוורים בדרכים שהיו נראות דמיוניות עד לא מזמן.

מכשיר Blindsight: איך זה עובד?

הטכנולוגיה שמאחורי מכשיר Blindsight מבוססת על שתלים נוירוניים המתחברים ישירות לקליפת הראייה במוח. שתלים אלו עוקפים את הצורך בעיניים ובעצב הראייה, ומאפשרים העברת מידע חזותי ישירות למוח, מה שיוצר אפשרות לראייה ללא עיניים פיזיות. מדובר בתהליך מהפכני שעדיין נמצא בשלבי פיתוח מוקדמים, אך עם פוטנציאל אדיר.

אילון מאסק הבהיר שהגרסה הראשונה של Blindsight תספק ראייה באיכות נמוכה, אך עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה, המכשיר יוכל לשפר את הראייה ולספק איכות שתעלה על זו של העין האנושית.

סיכום: עתיד מרגש, אך עם דילמות אתיות

האישור של ה-FDA ל-Neuralink עבור מכשיר ה-Blindsight מהווה צעד ענק לעבר עתיד שבו בעיות ראייה קשות, ואולי אף עיוורון מלידה, יוכלו להיפתר על ידי טכנולוגיה מתקדמת. גם אם בשלב הראשון הראייה תהיה ברזולוציה נמוכה, מדובר במהפכה שמביאה תקווה לאנשים רבים.

עם זאת, יש גם דאגות לגבי השימושים הפוטנציאליים הנוספים של הטכנולוגיה, כולל שימושים צבאיים או אחרים שעלולים להיות פחות חיוביים לאנושות. השילוב בין אפשרויות בלתי מוגבלות לפיתוחים רפואיים לבין סיכונים אתיים וטכנולוגיים מעמיד את המין האנושי מול דילמה מורכבת. בסופו של דבר, נראה שזה סיכון ששווה לקחת – כדי להעניק לאנשים את מתנת הראייה מחדש.

הפוסט מכשיר ה-Blindsight של ניוראלינק יחזיר יכולת ראייה לעיוורים? הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

בשנת 2023, מאסק הצהיר בראיון לסקיי ניוז כי בינה מלאכותית מהווה "סיכון" לאנושות. זה קרה בזמן שהשתתף בפסגת הבטיחות של הבינה המלאכותית בבריטניה, יחד עם מובילי תעשייה אחרים כמו סם אלטמן מ-OpenAi ודמיס חסאביס מגוגל Deepmind. אילון אף חתם יחד עם עוד 1,600 מובילי דעה על עצומה שביקשה להקפיא את פיתוח הבינה המלאכותית לחצי שנה, כי קצב ההתקדמות מהיר מדי והעולם לא מספיק להיערך לסיכונים.

אבל בואו נדבר על צביעות לרגע. מאסק, שהיה חלק מצוות המייסדים המקורי של OpenAi, עזב בשלב מוקדם בגלל חששות אתיים כביכול. הוא אף תבע אותם בבית משפט, אם כי מאז הוא משך את התביעה. מאסק טוען שהם סטו מהמטרה המקורית של לפעול לטובת הציבור והפכו לחברה שרודפת אחרי רווחים על חשבון הבטיחות.

Xai היא עוד נורת אזהרה

אבל מה לגבי Xai, חברת הבינה המלאכותית של מאסק עצמו? ובכן, הם זה עתה השיקו את "קולוסוס", מה שהם מכנים "אשכול הבינה המלאכותית החזק ביותר בעולם". מדובר במערכת עם 100,000 מעבדי אנבידיה H100, שנבנתה בתוך 122 ימים בלבד. זמן שיא מטורף. והם מתכננים להכפיל את זה בקרוב. אז בזמן שמאסק מזהיר אותנו מפני הסכנות, הוא בעצם צובר יכולות אדירות ובונה מערכות מתקדמות ביותר. זה כמו לצעוק "אש!" בזמן שאתה מחזיק מאחורי הגב מאגר דלק ענקי.

רק לשם השוואה, גרוק 2, צ׳ט הבינה המלאכותית של Xai, כבר משתווה ליכולות של ChatGPT4 וזה קרה בזמן שיא, עם פחות משאבים – רק 15,000 מעבדי אנבידיה. אז עכשיו, עם פי שישה יותר כוח מחשוב, מה בדיוק אמור לקרות?

מאסק אולי מדבר על הסיכונים, אבל בפועל הוא זה שדוחף את הגבולות ומוביל את מרוץ החימוש הטכנולוגי למקום מסוכן מאוד. אז כן, אילון מאסק מפחיד אותי. לא בגלל האזהרות שלו, אלא בגלל מה שהוא עושה בפועל. תשלבו את זה עם חברות הטילים, המכוניות החשמליות, הרובוטים והמדיה החברתית שלו, וקיבלתם המון עוצמה בידיים של מישהו שלא תמיד מתנהג באופן, איך נאמר בעדינות, צפוי. או שפוי. טוב, אז הייתי פחות עדין. הוא עדיין מדאיג אותי.

הפוסט למה אילון מאסק מדאיג אותי. מאד. הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

אלון מאסק, המייסד ואיש החזון הכריזמטי שמאחורי טסלה, לא הגיב לבקשות לתגובה, וכך גם נציגי וורנר ברוס. עם זאת, ברור כי מאסק מוביל את החברה לעבר אופק חדש, עם דגש מוגבר על פיתוח טכנולוגיות אוטונומיות ובינה מלאכותית. זוהי תפנית אסטרטגית משמעותית מעסקי הליבה המסורתיים של מכירת רכבים חשמליים לצרכנים.

במקביל לפיתוח הרובוטקסי, טסלה עמלה על יצירת אפליקציית הסעות ייחודית. זו תופעל על ידי צי מרשים של רובוטקסי ייעודיים לצד רכבי צרכנים שיוסבו לנהיגה אוטונומית מלאה. צפוי כי מאסק יחשוף פרטים נוספים על הטכנולוגיה המתקדמת באירוע בלוס אנג'לס.

למרות שמטה החברה הועבר לאוסטין בדצמבר 2021, סטודיו העיצוב של טסלה נותר בהות'ורן, קליפורניה. זו אינה הפעם הראשונה שמאסק משתמש באולפני הוליווד להצגת חידושים טכנולוגיים. ב-2016, הוא בחר להציג את הגג הסולארי החדשני של טסלה על הסט של הסדרה הפופולרית "עקרות בית נואשות".

השמועות סביב רובו-טקסי

מעניין לציין כי האירוע נדחה מהתאריך המקורי, 8 באוגוסט, בעקבות בקשות של מאסק עצמו לשינויים בעיצוב. כפי שדווח ב"בלומברג" ביולי, החברה נזקקה גם לזמן נוסף ליצירת אבות טיפוס להדגמה, על פי מקורות המקורבים לעניין.

אירוע זה מסמן נקודת ציון משמעותית בהתפתחות טסלה ובחזונו של מאסק לעתיד התחבורה. הבחירה באולפני וורנר ברוס, מקום רווי היסטוריה קולנועית, מדגישה את הדרמה והחדשנות שטסלה מבקשת לשדר בהצגת הרובוטקסי החדש שלה.

הפוסט טסלה מכוונת גבוה: רובוטקסי מהפכני יוצג באולפני הקולנוע המיתולוגיים הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

מה שהוא לא שינה זה את הקול שלו, אבל כפי שתראו בלינק הבא, בהדגמה המטריפה של יובל אבידני מאתמול אפשר גם להחליף את הקול בזמן אמת כך שזה יישמע בדיוק כמו מאסק או עומר אדם או כל דמות אחרת שאתם מתחזים אליה.

זה עדיין לא כלי שנגיש לכולם ודורש הבנה בתכנות ומחשב עם ביצועים חזקים אבל יש רבים כאלו. בהרצאות שלי אני מדבר על הסכנות של הפייק ושכבר אי אפשר להאמין לאף תמונה, וידאו או הקלטה ושבקרוב גם לא לשידור לייב. והנה, ה״בקרוב״ כבר פה. היזהרו ושתפו חברים ומשפחה ואל תיפלו בפח כי צונאמי של נסיונות עוקץ עומדים בפתח כדי לנצל את הבינה המלאכותית ואת התמימות של כולנו.

אגב, זו לא הפעם הראשונה שמשתמשים בדיפ פייק של אילון מאסק כדי לעבוד על אנשים. אחד העוקצים הכי גדולים ומצליחים ברשת בשנה האחרונה מתבסס על סרטון deepfake של מאסק שמספר על הזדמנות נדירה לקבל מטבעות קריפטו של חברת ניורלינק שלו. ההבדל הפעם זה שהכל נעשה בלייב, ואנשים עדיין מאמינים למה שקורה בלייב. דגש על עדיין.

הפוסט אילון מאסק עלה ללייב טיקטוק וזה צריך להדאיג את כולנו הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.

גרסתו העדכנית, Grok-2, מציעה למשתמשים גישה לשני מצבים: רגיל ומהנה, האחרון מעניק לאינטראקציות עם הבוט אופי בידורי ומשעשע במיוחד.

מה עושה את Grok מיוחד?

אחד המאפיינים הבולטים של Grok-2 הוא היכולת ליצור תמונות לא מסוננות, כולל דמויות מפורסמות ודמויות פוליטיות, תכונה שמאפשרת יצירה של תכנים שנויים במחלוקת ואף מעוררת דאגות לגבי שימושים פוטנציאליים לא הולמים. Grok-2 גם מציע שילוב חלק עם X, ומספק למשתמשים כלים לסיכום פוסטים בלחיצת כפתור וניתוח דאטה מתוך X, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור מי שמשתמש קבוע בפלטפורמת X.

ביקורת על גרוק ומאסק

המודל של מאסק לא חף מביקורת. Grok-2 מאפשר יצירת תוכן שיכול לכלול דיפ פייקים ודמויות מוגנות בזכויות יוצרים, מה שהוביל לחשש לגבי שימוש לרעה בטכנולוגיה. הפרויקט, למרות ההצלחה, מעורר שאלות אתיות לגבי הגבולות והאחריות של שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תכנים ויזואליים ואינטראקטיביים.

תוכניות ומחירים

גרוק כאמור הוא חלק מפלטפורמת X והשימוש בו נתון לדמי מנוי חודשיים שגם מעניקים V אימות ב-X (טוויטר). דמי המנוי עבור GROK הכוללים גם כתיבת מאמרים וג'ינרוט תמונות היא 59 ש"ח לחודש.

העתיד של Grok AI

מאסק מציב את Grok AI במרכז החזון שלו ל-X כמרכז של יצירתיות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית. אך עם היכולות המתקדמות מגיעה אחריות גדולה — והציבור, יחד עם רגולטורים, ימשיכו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות וההשפעות של הטכנולוגיה הזו.

Grok AI בהחלט מהווה מהפכה, אך האם הוא ישפיע לטובה על עתידנו הדיגיטלי או יעורר משברים חדשים? הזמן יגיד.

הפוסט Grok Ai – אילון מאסק משנה את חוקי המשחק בעולם הבינה הג'נרטיבית הופיע לראשונה ב-Ai Samurai.